מי יתן טהור מטמא לא אחד - טהור שיוצא מטמא שהיה טמא ונעשה עפר בשרפה עכשו טהור
פקודי · פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא · מאמר 37 · פיסקה 3 · דף רלז ע"ב
לשון הזוהר
הָא אִתְּמַר, דִּכְתִּיב, ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד׳ (איוב יד, ד). ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא׳ - רָזָא דָּא, הָכִי הוּא, דְּדָא אִיהוּ טָהוֹר דְּנָפַק מִטָּמֵא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא טָמֵא, וְהַשְׁתָּא דְּאִתְעָבִיד בֵּיהּ דִּינָא, וְאִתְיְיהִיב לִיקֵידַת אֶשָּׁא בְּנוּרָא דְּדָלִיק, וְאִתְעָבִיד עָפָר, הַשְׁתָּא אִיהוּ ׳טָהוֹר מִטָּמֵא׳, טָהוֹר דְּנָפִיק מִטָּמֵא.
תרגום
הֲרֵי נֶאֱמַר, שֶׁכָּתוּב ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד׳ (איוב יד, ד) - ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא׳ - סוֹד זֶה כָּךְ הוּא, שֶׁזֶּהוּ טָהוֹר שֶׁיּוֹצֵא מִטָּמֵא. שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה טָמֵא, וְעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ דִּין וְנִתָּן לִשְׂרֵפַת אֵשׁ בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְנַעֲשֶׂה עָפָר, עַכְשָׁו הוּא ׳טָהוֹר מִטָּמֵא׳, טָהוֹר שֶׁיָּצָא מִטָּמֵא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הא אתמר, דכתיב, ׳מי יתן טהור מטמא לא אחד׳ (איוב יד, ד). ׳מי יתן טהור מטמא׳ - רזא דא, הכי הוא, דדא איהו טהור דנפק מטמא. דהא בקדמיתא טמא, והשתא דאתעביד ביה דינא, ואתייהיב ליקידת אשא בנורא דדליק, ואתעביד עפר, השתא איהו ׳טהור מטמא׳, טהור דנפיק מטמא.
התרגום: הרי נאמר, שכתוב ׳מי יתן טהור מטמא לא אחד׳ (איוב יד, ד) - ׳מי יתן טהור מטמא׳ - סוד זה כך הוא, שזהו טהור שיוצא מטמא. שהרי בהתחלה טמא, ועכשו שנעשה בו דין ונתן לשרפת אש באש בוערת ונעשה עפר, עכשו הוא ׳טהור מטמא׳, טהור שיצא מטמא.
מן המפרשים
מקדש מלך: דא איהו טהור דנפיק מטמא פי' כמ"ש בשם הרב ז"ל שאחר שנשרפת ונותנים עליה מים מתבררת והוא טהור דנפיק מטמא שקודם שנתבררה נקרא טמא. על ההוא אפר מים פי' מים שהם החסדים מתקנים הנוגה.
הסולם: הא אתמר דכתיב וכו': הרי למדנו, שכתוב, מי יתן טהור מטמא לא אחד . מי יתן טהור מטמא , סוד הזה כך הוא. שזו פרה האדומה, היא, טהור היוצא מטמא. כי מתחילה היתה טמא, שהיא כלל ד' מלכיות כנ"ל, ועתה, שנעשה בה דין, וניתנה לשריפת אש באש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: