מי חטאת מי נדה הכל טמא ורוח הקדש שולטת ורוח הטמאה נכנעת מחוץ למחנה קדוש
פקודי · פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא · מאמר 37 · פיסקה 6 · דף רלז ע"ב
לשון הזוהר
מֵי חַטָּאת וַדַּאי, מֵי נִדָּה, כֹּלָּא מְסַאֲבָא. וְעַל דָּא שַׁלְטָא רוּחַ קוּדְשָׁא, וְרוּחַ מְסַאֲבָא אִתְכַּפְיָא, דְּלָא שַׁלְטָא כְּלַל. וְדָא הוּא דִּינָא דְּרוּחַ מְסַאֲבָא, ׳מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳. בְּגִין דְּאִיהִי רוּחַ מְסַאֲבָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו). אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ.
תרגום
מֵי חַטָּאת וַדַּאי, מֵי נִדָּה, הַכֹּל טָמֵא. וְעַל כֵּן שׁוֹלֶטֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה נִכְנַעַת, שֶׁלֹּא שׁוֹלֶטֶת כְּלָל. וְזֶהוּ דִּין שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה - ׳מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רוּחַ טֻמְאָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו) - בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מי חטאת ודאי, מי נדה, כלא מסאבא. ועל דא שלטא רוח קודשא, ורוח מסאבא אתכפיא, דלא שלטא כלל. ודא הוא דינא דרוח מסאבא, ׳מחוץ למחנה׳. בגין דאיהי רוח מסאבא, דכתיב, ׳והיה מחניך קדוש׳ (דברים כג, טו). אתא רבי אבא ונשקיה.
התרגום: מי חטאת ודאי, מי נדה, הכל טמא. ועל כן שולטת רוח הקדש, ורוח הטמאה נכנעת, שלא שולטת כלל. וזהו דין של רוח הטמאה - ׳מחוץ למחנה׳, משום שהיא רוח טמאה, שכתוב ׳והיה מחניך קדוש׳ (דברים כג, טו) - בא רבי אבא ונשקו.
מן המפרשים
אור החמה: מי חטאת מי נדה כולא מסאבא ועם היות שכשנתן בו מים אין שם נדה ולא חטאת אפשר דהכי קאמר מים המבריחים הנדה או החטאת או יר' מים שקוד' היה שם אפר זה נדה או חטאת קודם טהרתו והעשות הדין בו כנז':
הסולם: מי חטאת ודאי וכו': וע"כ היא מי חטאת ודאי, מי נדה, הכל טומאה. וע"כ, אחר שנעשה בה דין, שולט רוח הקודש, ורוח הטומאה נכנע ואינו שולט כלל. ודין זה שנעשה ברוח הטומאה, הוא מחוץ למחנה. משום שהיא רוח הטומאה, וכתוב, והיה מחניך קדוש. בא…