מי חטאת כמו לפתח חטאת רבץ - בהתחלה טמא ועכשו טהור וכל צד רוח הטמאה בורח ולא יושב שם
פקודי · פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא · מאמר 37 · פיסקה 5 · דף רלז ע"ב
לשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳מֵי חַטָּאת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר׳ (בראשית ד, ז) ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ׳. וּבְגִין דְּאִיהִי פֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וַדַּאי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳וְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳. וּבְגִין כַּךְ אִתְיְיהִיבַת לַסְּגָן, וְלָא לְכַהֲנָא רַבָּא, וְדָא הוּא טָהוֹר מִטָּמֵא, בְּקַדְמִיתָא טָמֵא, וְהַשְׁתָּא טָהוֹר. וְכָל סְטָר רוּחַ מְסַאֲבָא, כֵּיוָן דְּחָמָא דָּא, עָרַק, וְלָא יָתִיב בְּהַהוּא דּוּכְתָּא.
תרגום
וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁכָּתוּב ׳מֵי חַטָּאת, כְּמוֹ׳ (במדבר ח) שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ׳ (בראשית ד, ז) - וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא פֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וַדַּאי, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב, ׳וְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳ (במדבר יט, ג) - וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְּנָה לַסְּגָן וְלֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְזֶהוּ טָהוֹר מִטָּמֵא. בַּהַתְחָלָה טָמֵא, וְעַכְשָׁו טָהוֹר. וְכָל צַד רוּחַ הַטֻּמְאָה, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אֶת זֶה בּוֹרֵחַ, וְלֹא יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דמלה, דכתיב, ׳מי חטאת, כמה דאת אמר׳ (בראשית ד, ז) ׳לפתח חטאת רובץ׳. ובגין דאיהי פתח חטאת רובץ ודאי, בקדמיתא כתיב, ׳והוציא אותה אל מחוץ למחנה׳. ובגין כך אתייהיבת לסגן, ולא לכהנא רבא, ודא הוא טהור מטמא, בקדמיתא טמא, והשתא טהור. וכל סטר רוח מסאבא, כיון דחמא דא, ערק, ולא יתיב בההוא דוכתא.
התרגום: וסוד הדבר - שכתוב ׳מי חטאת, כמו׳ (במדבר ח) שנאמר ׳לפתח חטאת רבץ׳ (בראשית ד, ז) - ומשום שהיא פתח חטאת רבץ ודאי, בהתחלה כתוב, ׳והוציא אותה אל מחוץ למחנה׳ (במדבר יט, ג) - ומשום כך נתנה לסגן ולא לכהן גדול. וזהו טהור מטמא. בהתחלה טמא, ועכשו טהור. וכל צד רוח הטמאה, כיון שרואה את זה בורח, ולא יושב באותו מקום.
מן המפרשים
אור החמה: ובגין דאיהי פתח חטאת דהיינו שורש נצוץ הקדושה אשר החטאת אחוזה בה והיא משפעת אותם לכך אינה נעשית במקדש אלא מחוץ למחנה עד שיטהר ולכך אין קדושת כ"ג שהוא פנימי גבוה נוגע בה אלא סגן שאין קדושה רבה מתפשטת שם:
הסולם: ורזא דמלה דכתיב וכו': וסוד הדבר כי כתוב, מי חטאת, שהוא כש"א, לפתח חטאת רובץ, כך הפרה היא לפתח חטאת רובץ, וכיון שהיא פתח חטאת רובץ ודאי, ע"כ כתוב בתחילה, והוציא אותה אל מחוץ למחנה. ומשום זה ניתנה עשיתה לסגן ולא לכהן גדול. וזו…
אור יקר: וכל. סטר רוח מסאכא וכו׳ היינו כדפירשנו כי זה טעם היותה מטהרת הטמאים מפני שמתפחדת מביטולה כענין ערבוב השטן בשופר דראש השנה. מי חטאת.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: