ממלכת הזוהר › פסוקים › בראשית › בראשית כה ל

ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם - מה אומר הזוהר על בראשית כה ל

הפסוק "ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום" (בראשית כה ל) מובא בזוהר ב-5 מקומות. בין הנושאים: ׳הלעיטני נא׳ - הכבד עייף בלא אכילה, והלב מבקש ראשית התאווה; ׳מן האדם האדם הזה׳ - חותם האודם בכל עניני עשו; ׳על אדום אשליך נעלי׳ - סתימת גרונו של המלעיט הבלען.

הפסוק

וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃

בלי ניקוד: ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. ׳הלעיטני נא׳ - הכבד עייף בלא אכילה, והלב מבקש ראשית התאווה
    תולדות · מאמר 7 (שני גוים בבטנך) · פיסקה 4 · דף קלט ע"א
    ׳ויזד יעקב נזיד׳. רבי בא בשם רבי אחא אמר, לעולם טבעו של עולם אינו משתנה, בא וראה, מה כתיב, ׳ויזד יעקב נזיד׳, כמה דאת אמר ׳אשר זדו עליהם׳ ותרגומו דחשיבו. כלומר הלב חושב…
  2. ׳מן האדם האדם הזה׳ - חותם האודם בכל עניני עשו
    תולדות · מאמר 10 (ויזד יעקב נזיד) · פיסקה 5 · דף קלט ע"ב
    . אמאי כתיב תרי זמני ׳האדום, אלא׳, בגין דכל מה דאית ביה אדום, כמה דאת אמר ׳ויצא הראשון אדמוני׳ . ותבשילו אדום דכתיב ׳מן האדם האדם הזה׳, וארעא דיליה אדומה דכתיב ׳ארצה…
  3. ׳על אדום אשליך נעלי׳ - סתימת גרונו של המלעיט הבלען
    בלק · מאמר 19 (׳כי עצום הוא ממני׳ - כוחם של ישראל בדרגתם ועצת בלק לעקרה) · פיסקה 5 · דף קצח ע"ב
    ׳על אדום אשליך נעלי׳, מאי ׳אשליך נעלי׳. אלא דא אוף הכי למרחיק הוה, דכתיב, . ׳ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנכי׳ - הלעיטני, הלעטה ממש, פתיחו…
  4. ׳האדם האדם׳ שתי פעמים - שכל אשר לאדום אדום ואף הנפרע ממנו
    זוהר חדש · מאמר 31 (תולדות - שבעה ימים עליונים ושבעה צדיקים כנגדם באחיזת השכינה בת שבע) · פיסקה 1
    ׳ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה׳. אמאי כתיב תרי זמני האדום. אלא, בגין דכל מה דאית ליה אדום, הוא אדום, כמה דאת אמר ויצא הראשון אדמוני. ותבשילא דיליה אדום,…
  5. ׳ויאכל בעז וישת וייטב לבו׳ - שמחת הלב המבקש לבו ורצונו של אדם
    זוהר חדש · מאמר 110 (מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳) · פיסקה 12
    ועל דא כתיב, ׳ויאכל בעז וישת וייטב לבו׳, דבריך על מזוניה, וחדי לההוא אתר דאקרי לב, ההוא לב דבעי לבא ורעותא דאיניש.