׳מן האדם האדם הזה׳ - חותם האודם בכל עניני עשו
תולדות · ויזד יעקב נזיד · מאמר 10 · פיסקה 5 · דף קלט ע"ב
לשון הזוהר
(חסר, ומצאנו בספרא אחרינא וז"ל ׳ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה׳ (בראשית כח, ל). אמאי כתיב תרי זמני ׳האדום, אלא׳, בגין דכל מה דאית ביה אדום, כמה דאת אמר ׳ויצא הראשון אדמוני׳ (בראשית כה, כה). ותבשילו אדום דִּכְתִיב ׳מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה׳, וארעא דיליה אדומה דכתיב ׳ארצה שעיר שדה אדום׳ (בראשית לב, ד), וגוברין דיליה אדומין דכתיב, ׳הוא עשו אבי אדום׳ (בראשית לו, מג). ומאן דזמין לאתפרעא מניה אדום דכתיב ׳דודי צח ואדום׳ (שיר השירים ה, י), ולבושיה אדום דִּכְתִיב ׳מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ׳ (ישעיה סג, ב), וכתיב ׳מי זה בא מאדום׳ (ישעיה סג, א)).
תרגום
(׳וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדָם הָאָדָם הַזֶּה׳ (בראשית כה, ל) - לָמָּה כָּתוּב פַּעֲמַיִם הָאָדָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי׳ (בראשית כה, כה) - ותבשילו אָדָם, שֶׁכָּתוּב ׳מִן הָאָדָם הָאָדָם הַזֶּה׳ - וארצו אדמה, שֶׁכָּתוּב ׳אַרְצָה שעיר שדה אֱדוֹם׳ (בראשית לב, ד) - ואנשיו אֲדֻמִּים, שֶׁכָּתוּב ׳הוּא עֵשָׂו אבי אֱדוֹם׳ (בראשית לו, מג) - וּמִי שֶׁעָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ אָדָם׳, שֶׁכָּתוּב ׳דּוֹדִי צח ואדום׳, ולבושו אָדָם, שֶׁכָּתוּב ׳מַדּוּעַ אָדָם ללבושך׳, וְכָתוּב ׳מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם׳ (ישעיה סג, א))
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (חסר, ומצאנו בספרא אחרינא וז"ל ׳ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה׳ (בראשית כח, ל). אמאי כתיב תרי זמני ׳האדום, אלא׳, בגין דכל מה דאית ביה אדום, כמה דאת אמר ׳ויצא הראשון אדמוני׳ (בראשית כה, כה). ותבשילו אדום דכתיב ׳מן האדם האדם הזה׳, וארעא דיליה אדומה דכתיב ׳ארצה שעיר שדה אדום׳ (בראשית לב, ד), וגוברין דיליה אדומין דכתיב, ׳הוא עשו אבי אדום׳ (בראשית לו, מג). ומאן דזמין לאתפרעא מניה אדום דכתיב ׳דודי צח ואדום׳ (שיר השירים ה, י), ולבושיה אדום דכתיב ׳מדוע אדם ללבושך׳ (ישעיה סג, ב), וכתיב ׳מי זה בא מאדום׳ (ישעיה סג, א)).
התרגום: (׳ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה׳ (בראשית כה, ל) - למה כתוב פעמים האדם? אלא משום שכל מה שיש בו אדם, כמו שנאמר ׳ויצא הראשון אדמוני׳ (בראשית כה, כה) - ותבשילו אדם, שכתוב ׳מן האדם האדם הזה׳ - וארצו אדמה, שכתוב ׳ארצה שעיר שדה אדום׳ (בראשית לב, ד) - ואנשיו אדמים, שכתוב ׳הוא עשו אבי אדום׳ (בראשית לו, מג) - ומי שעתיד להפרע ממנו אדם׳, שכתוב ׳דודי צח ואדום׳, ולבושו אדם, שכתוב ׳מדוע אדם ללבושך׳, וכתוב ׳מי זה בא מאדום׳ (ישעיה סג, א))
מן המפרשים
הסולם: ועל ההוא תבשילא וכו': ובשביל אותו התבשיל מכר עשו את עצמו לעבד, ומכר את בכורתו ליעקב, ובאותה שעה ידע יעקב שבשביל שעיר אחד שיקריבו ישראל ביום הכפורים, למדרגתו דהיינו לעזאזל המדברה. שה"ס ס"מ שרו של עשו, הוא יתהפך לעבד לבניו,…
אור יקר: וע״ד אמר מי איפה מאן הוא דקאים הכא ואודי על אינון ברכאן דבריכת ליה, ודאי גם ברוך יהיה, דהא קב״ה אסתכם באינון ברכאן. ר׳ יהודה אמר בגין ההוא חרדה דחרד יעקב ליצחק,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: