ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תולדות · מאמר 10

ויזד יעקב נזיד

זוהר ח"א, פרשת תולדות, דף קלט.
כ-4 דקות קריאה

שאלת החברים - מכירת הבכורה ו׳ויעקבני זה פעמים׳

בֹּא רְאֵה, (ס"א: פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים, נִכְנַס לְפָנָיו רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. אָמְרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּבָר גָּדוֹל אָנוּ רוֹצִים לְבַקֵּשׁ לְפָנֶיךָ בְּעִנְיָנָם שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. אֵיךְ לֹא רָצָה יַעֲקֹב לָתֵת לְעֵשָׂו תַּבְשִׁיל עֲדָשִׁים עַד שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת בְּכוֹרָתוֹ? וְעוֹד, שֶׁאָמַר עֵשָׂו לְיִצְחָק אָבִיו, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם (בראשית כז, לו).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, (ס"א: זִמְנָא חֲדָא, הֲוָה יָתִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא, עָאל קַמֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִלְּתָא רַבְּתָא בָּעֵינָן לְמִבְעֵי קַמָּךְ בְּעִנְיָינָא דְּיַעֲקֹב וְעֵשָׂו. אֵיךְ לָא בָּעָא יַעֲקֹב לְמֵיהַב לְעֵשָׂו תַּבְשִׁיל דִּטְלוֹפְחִין עַד דְּזַבִּין לֵיהּ בְּכֵירוּתָא דִילֵיהּ. וְעוֹד דְּאָמַר עֵשָׂו לְיִצְחָק אֲבוּהִי, ׳וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם׳ (בראשית כז, לו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תוכחת רבי שמעון - עשו מאס בבכורה מרצונו

אָמַר לָהֶם, בַּשָּׁעָה הַזֹּאת, אַתֶּם חַיָּבִים לְקַבֵּל מַלְקוּת, שֶׁהֶאֱמַנְתֶּם לְדִבְרֵי עֵשָׂו וְשִׁקַּרְתֶּם לְדִבְרֵי יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד עָלָיו, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם (בראשית כה, כז). וְעוֹד כָּתוּב, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב (מיכה ז, כ). אֶלָּא, כָּךְ הוּא עִנְיָנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו, מִשּׁוּם שֶׁעֵשָׂו הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַבְּכוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה רוֹצֶה מִיַּעֲקֹב שֶׁיִּקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּלִי כֶּסֶף. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה (בראשית כה, לד)).

בלשון הזוהר

אָמַר לוֹן, בְּהָדֵין שַׁעְתָּא, אַתּוּן חַיָּיבִים לְקַבְּלָא מַלְקוּת, דְּהֶאֱמַנְתּוּן לְפִתְגָמֵי דְּעֵשָׂו וְשַׁקַּרְתּוּן לְפִתְגָמֵי דְּיַעֲקֹב, דְּהָא קְרָא אַסְהִיד עֲלֵיהּ, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז). וְתוּ כְּתִיב, ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ). אֶלָּא, כָּךְ הוּא עִנְיָינֵיהּ דְּיַעֲקֹב עִם עֵשָׂו, בְּגִין דְּעֵשָׂו הֲוָה סָנֵי לִבְכֵירוּתָא בְּקַדְמֵיתָא, וַהֲוָה בָּעֵי מִנֵּיהּ דְּיַעֲקֹב דְּלִסְבָּהּ לֵיהּ אֲפִילוּ בְּלָא כֶּסֶף. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה׳ (בראשית כה, לד)).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ויזד יעקב נזיד׳ - תבשיל אדום לשבירת כוחו של עשו

׳וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׳וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף (בראשית כה, כט). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַיָּזֶד יַעֲקֹב - הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל הָאֵבֶל שֶׁל אַבְרָהָם זֶה הָיָה,שבאותו יום נפטר אברהם, ובישל יעקב עדשים להברות את יצחק אביו, שהעדשים עגולות ואין להן פה, כאבל שאין לו פה אֲבָללפי זה וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת.שהוא האבל, ולמה ייחס הכתוב את הבישול ליעקב (מהרח"ו) אֶלָּא וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִידבכוונה גמורה (מהרח"ו), שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ,של עשו בְּאוֹתוֹ צַדהדין והדם שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ,כמו שנאמר ׳ויצא הראשון אדמוני׳ וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה תַּבְשִׁילִים אֲדֻמִּים.כגוון מידתו של עשו עֲדָשִׁים, תַּבְשִׁיל אָדֹם, שֶׁהַתַּבְשִׁיל הַזֶּה מְשַׁבֵּר אֶת הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁל הַדָּם הָאָדֹם,בטבעו, ולכן ציוו לאכלם בדרך רפואה פעם לשלשים יום, למנוע חולי האסכרה הבא מתגבורת הדם (כתם פז) כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת חָזְקוֹ וְכֹחוֹ.של עשו וּמִשּׁוּם כָּךְ, עָשָׂה לוֹ בְּחָכְמָה, כְּמוֹ אוֹתוֹ הַצֶּבַע הָאָדֹם.שנמצאו בעדשים שני דברים הפכיים, שהם אדומים ומן הדין היה שיחזקו את האדום, והם מחלישים אותו. ועשו בראותו תבשיל אדום כאות נפשו בלעו בתאוה, ולכן אמר ׳הלעיטני נא מן האדם האדם הזה׳ שתי פעמים, ולא ידע כי בנפשו הוא (כתם פז)

בלשון הזוהר

׳וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׳ (בראשית כה, כט). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳וַיָּזֶד יַעֲקֹב׳, הָא אוּקְמוּהָ דְּהָא בְּגִין אֲבֵלוּתָא דְאַבְרָהָם הֲוָה, אֲבָל וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד׳, דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע עִקָּרָא דִילֵיהּ, בְּהַהוּא סִטְרָא דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲבַד תַּבְשִׁילִין סוּמְקִין. עֲדָשִׁים, תַּבְשִׁיל סוּמְקָא, דְּתַבְשִׁילָא דָא מִתְבַּר חֵילָא וְתוּקְפָא דְּדָמָא סוּמְקָא, בְּגִין לְתַבָּרָא תּוּקְפֵיהּ וְחֵילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, עֲבַד לֵיהּ בְּחָכְמְתָא, כְּהַהוּא גַּוְונָא סוּמְקָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מכירת הבכורה - בשעיר אחד יתהפך עשו לעבד לבניו ולא יקטרג להם

וְעַל הַתַּבְשִׁיל הַהוּא נִמְכַּר לוֹ לְעֶבֶד וּמָכַר בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.שבהחליש כח גופו נחלשה גם נפשו, עד שביזה את בכורתו (כתם פז) וּבַשָּׁעָה הַהִיא יָדַע יַעֲקֹב, שֶׁבִּשְׁבִיל שָׂעִיר אֶחָדהוא השעיר לעזאזל של יום הכפורים שֶׁיַּקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לַדַּרְגָּה שֶׁלּוֹ,של עשו, ׳איש שעיר׳ (מהרח"ו) יִתְהַפֵּךְ לְעֶבֶד לְבָנָיו וְלֹא יְקַטְרֵג לָהֶם.כמו שהתבשיל האדום, שנראה כחיזוק למידתו של עשו, הכניע את כחו, כך השעיר, שנדמה לסמא"ל ככבוד לו, מכניע את כחו ומהפכו לעבד (או"ה) וּבַכֹּל הָלַךְ יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו בְּחָכְמָה,ובעקבה, כמו שנאמר ׳ועם עקש תתפל׳ (מהרח"ו) מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הַחֲכָמָה שֶׁל עֵשָׂו,שהיה צד ציד בפיו ומרמה, ולכן היה ראוי להתנהג עמו במרמה לקחת את שלו מידו (כתם פז) וְלֹא יָכֹלעשו לִשְׁלֹט, וְנִכְנַע וְלֹא נִטְמָא (בּוֹ) בֵּיתוֹ,של יעקב, שכל בניו יצאו צדיקים וְהוּא יָגֵן עָלָיו. א. עשו עצמו, משנכנע ונהפך לעבד, יגן על יעקב ב. הקב"ה יגן עליו

בלשון הזוהר

וְעַל הַהוּא תַּבְשִׁילָא אִזְדַּבַּן לֵיהּ לְעַבְדָא וְזַבִּין בְּכֵירוּתֵיהּ לְיַעֲקֹב. וּבְהַהִיא שַׁעְתָּא יָדַע יַעֲקֹב, דִּבְגִין שָׂעִיר חַד דִּיקָרְבוּן יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי דַרְגָּא דִּילֵיהּ, יִתְהַפַּךְ לְעַבְדָא לִבְנוֹי וְלָא יְקַטְרֵג לוֹן. וּבְכֹלָּא אֲזַל יַעֲקֹב לְגַבֵּיהּ דְעֵשָׂו בְּחָכְמָה, בְּגִין הַהוּא דַרְגָּא חַכִּים דְּעֵשָׂו, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה, וְאִתְכַּפְיָא וְלָא אִסְתָּאַב (בֵּיהּ) בֵּיתֵיהּ, וְאִיהוּ יָגִין עֲלֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מן האדם האדם הזה׳ - חותם האודם בכל עניני עשו

׳וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה׳ כשבא עייף מן השדה וראה את התבשיל שבישל יעקב, ולא קראו בשמו אלא על שם מראהו(וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה (בראשית כה, ל). לָמָּה כָּתוּב פַּעֲמַיִם הָאָדֹםוהלא די באחד, ועוד שסיים הכתוב ׳על כן קרא שמו אדום׳, ומשמע שהאודם קבוע בו ואינו מקרה של תבשיל אחד? אֶלָּא, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹבעשו ובכל הנוגע אליו אָדֹם,שאחיזתו בצד הדם האדום, שהוא הדין הקשה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִישהוא עצמו נולד אדום (בראשית כה, כה). וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, שֶׁכָּתוּב מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּהשהם עדשים אדומות. וְאַרְצוֹ אֲדֻמָּה, שֶׁכָּתוּב אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹםשנקראה ארצו על שם האודם (בראשית לב, ד). וַאֲנָשָׁיו אֲדֻמִּים, שֶׁכָּתוּב הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹםשכל העם היוצא ממנו נקרא על שמו אדום (בראשית לו, מג). וּמִי שֶׁעָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּלעתיד לבוא, הוא הקב"ה אָדֹם, שֶׁכָּתוּב דּוֹדִי צַח וְאָדוֹםצח בחסד לישראל ואדום בדין לנקום מאויביהם (שיר השירים ה, י). וּלְבוּשׁוֹשל הקב"ה בשעת הנקמה אָדֹם, שֶׁכָּתוּב מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ׳ובגדיך כדרך בגת׳, מדם הנדרך כענבים בגת (ישעיה סג, ב). וְכָתוּב מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם׳חמוץ בגדים מבצרה׳, ונמצא שבמידה שהאודם דבק בעשו בה הוא נידון (ישעיה סג, א)).

בלשון הזוהר

(׳וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה׳ (בראשית כה, ל). אַמַּאי כְּתִיב תְּרֵי זִמְנֵי ׳הָאָדוֹם׳. אֶלָּא, בְּגִין דְּכָל מַה דְּאִית בֵּיהּ אָדוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי׳ (בראשית כה, כה). וְתַבְשִׁילוֹ אָדוֹם, דִּכְתִיב ׳מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה׳. וְאַרְעָא דִּילֵיהּ אֲדוּמָה, דִּכְתִיב ׳אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם׳ (בראשית לב, ד). וְגוּבְרִין דִּילֵיהּ אֲדוּמִין, דִּכְתִיב ׳הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם׳ (בראשית לו, מג). וּמַאן דְּזַמִּין לְאִתְפְּרָעָא מִנֵּיהּ אָדוֹם, דִּכְתִיב ׳דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם׳ (שיר השירים ה, י). וּלְבוּשֵׁיהּ אָדוֹם, דִּכְתִיב ׳מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ׳ (ישעיה סג, ב). וּכְתִיב ׳מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם׳ (ישעיה סג, א)).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לבן המכשף - שלמות יעקב בין חסד לדין קשה

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן בְּלָבָן נִרְאֶה כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה מְכַשֵּׁף, כַּכָּתוּב נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יהו"ה בִּגְלָלֶךָ (בראשית ל, כז). וְאַף עַל גַּב שֶׁיַּעֲקֹב נִקְרָא אִישׁ שָׁלֵם, מִשּׁוּם כָּךְ הָיָה שָׁלֵם, עִם מִי שֶׁהִצְטָרֵךְ לוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ בְּרַחֲמִים הָיָה הוֹלֵךְ, וְעִם מִי שֶׁהִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת עִמּוֹ בְּדִין קָשֶׁה וּבְעַקְמִימוּת הָיָה הוֹלֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי חֲלָקִים הָיוּ בוֹ, וְעָלָיו כָּתוּב עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד (תהלים יח, כו) וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל (תהלים יח, כז). עִם חָסִיד בְּצַד הַחֶסֶ"ד, וְעִם עִקֵּשׁ בַּצַּד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, הַכֹּל כָּרָאוּי.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן בְּלָבָן אִתְחֲזֵי הָכִי, בְּגִין דְּהָא אִיהוּ חֳרָשָׁא הֲוָה, כְּמָה דִכְתִיב ׳נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יהו"ה בִּגְלָלֶךָ׳ (בראשית ל, כז). וְאַף עַל גַּב דְּיַעֲקֹב אִקְרֵי גְּבַר שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ הֲוָה שְׁלִים, עִם מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ בְּרַחֲמֵי הֲוָה אָזִיל, וְעִם מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ בְּדִינָא קַשְׁיָא וּבַעֲקִימוּ הֲוָה אָזִיל, בְּגִין דִּתְרֵי חוּלָקֵי הֲווּ בֵּיהּ, וַעֲלֵיהּ כְּתִיב ׳עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד׳ (תהלים יח, כו) ׳וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׳ (תהלים יח, כז). ׳עִם חָסִיד׳ בְּסִטְרָא דְּחֶסֶ"ד, ׳וְעִם עִקֵּשׁ׳ בְּסִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא, כֹּלָּא כִּדְקָא יְאוּת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ה' צדיק יבחן

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.