ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 6: ׳תוצא הארץ נפש חיה׳- הנשמה המדברת ודיבור האדם המקיימה או מסלקה

׳תוצא הארץ נפש חיה׳- הנשמה המדברת ודיבור האדם המקיימה או מסלקה

תוספות כרך ג · מאמר 6 · 5 פסקאות · מתחיל בדף שא ע"ב

  1. הנשמה הנדבקת בדברי קדושה- היא לבדה מדברת לפני המלך (שא ע"ב)
    דכתיב ׳תוצא הארץ נפש חיה - דההוא חיה עילאה׳. ובגין דהאי נפש חיה איהי קדישא עילאה, כד ארעא קדישא משכא לה בגווה ואתכלילת בה, כדין קרינן לה נשמה. ותא חזי, בכל זמנא דבר נש… לדף הפיסקה
  2. הסתלקות הנשמה בדיבור רע- ורוח הנחש השורה במקומה (שא ע"ב)
    ובזמנא דאיהו אסטי אורחוי, ושפוותיה ולישניה ממללן מילין בישין, שכינתא אסתלקת מניה ונשמתא קדישא אתעברת מניה ולא אתדבקת ביה. ומסטרא דחוייא בישא תקיפא אתער רוחא חדא דשט… לדף הפיסקה
  3. עליית הדיבור הרע למקום הנחש- והנשמה עולה בבושה ונאלמת (שא ע"ב)
    ואינון מילין סלקין לאתר דחוייא בישא, דכלא לאתריה אתהדר. ובשעתא דסלקין, כלא מכריזין ואמרין: אסתלקו סוחרניה דמלה בישא דפלניא. פנון אתר לארחיה דחוייא תקיפא. וההיא נשמה… לדף הפיסקה
  4. ירידת רוח הטומאה על מדבר הרע- ופגם מראה פניו (שא ע"ב)
    וכד ההיא מלה בישא סלקא באורחין ידיעאן ושארי קמי דחוייא תקיפא, כמה רוחין מתערין בעלמא, ורוחא נחתא מההוא סטרא, ואשכח דההוא בר נש אתער ליה במלה בישא, והא רוחא ממללא קדישא… לדף הפיסקה
  5. ׳שומר פיו ולשונו׳- עונש הדיבור הרע ועונש הטוב שנמנע (שא ע"ב)
    ועל דא כתיב ׳שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו׳- נפשו ודאי. ההיא דהוה ממללא, אתעבידת משתוקא בגין מלולא בישא. וכמה דעונשא דבר נש בהאי, בגין מלה בישא, כך עונשיה בגין מלה… לדף הפיסקה