הסתלקות הנשמה בדיבור רע- ורוח הנחש השורה במקומה
תוספות כרך ג · ׳תוצא הארץ נפש חיה׳- הנשמה המדברת ודיבור האדם המקיימה או מסלקה · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף שא ע"ב
לשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ אַסְטֵי אוֹרְחוֹי, וְשִׂפְוָּותֵיהּ וְלִישָׁנֵיה מְמַלְלָן מִילִין בִּישִׁין, שְׁכִינְתָּא אִסְתַּלְקַת מִנֵּיהּ וְנִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִתְעַבְּרַת מִנֵּיהּ וְלָא אִתְדַבְּקַת בֵּיהּ. וּמִסִטְרָא דְחִוְיָיא בִּישָׁא תַקִּיפָא אִתְעָר רוּחָא חֲדָא דְשָׁט וְאַכִיל בְּעָלְמָא, דְּלָא שַׁרְיָיא אֶלָּא בְּאֲתָר דִּקְדוּשָׁה עִילָאָה אִסְתְּלַק מִתַּמָּן.
תרגום
וּבִזְמַן שֶׁהוּא מַסְטֶה אֶת דְּרָכָיו, וְשִׂפְתוֹתָיו וּלְשׁוֹנוֹ מְדַבְּרִים דִּבּוּרִים רָעִים, הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה עוֹבֶרֶת מִמֶּנּוּ וְלֹא נִדְבֶּקֶת בּוֹ. וּמִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ הָרָע הַקָּשֶׁה מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ אַחַת שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת וְאוֹכֶלֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה הִסְתַּלְּקָה מִשָּׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובזמנא דאיהו אסטי אורחוי, ושפוותיה ולישניה ממללן מילין בישין, שכינתא אסתלקת מניה ונשמתא קדישא אתעברת מניה ולא אתדבקת ביה. ומסטרא דחוייא בישא תקיפא אתער רוחא חדא דשט ואכיל בעלמא, דלא שרייא אלא באתר דקדושה עילאה אסתלק מתמן.
התרגום: ובזמן שהוא מסטה את דרכיו, ושפתותיו ולשונו מדברים דבורים רעים, השכינה מסתלקת ממנו, והנשמה הקדושה עוברת ממנו ולא נדבקת בו. ומצד של הנחש הרע הקשה מתעוררת רוח אחת שמשוטטת ואוכלת בעולם, שאין שורה אלא במקום שקדשה עליונה הסתלקה משם.