עליית הדיבור הרע למקום הנחש- והנשמה עולה בבושה ונאלמת
תוספות כרך ג · ׳תוצא הארץ נפש חיה׳- הנשמה המדברת ודיבור האדם המקיימה או מסלקה · מאמר 6 · פיסקה 3 · דף שא ע"ב
לשון הזוהר
ואִינוּן מִילִין סָלְקִין לְאֲתָר דְחִוְיָיא בִּישָׁא, דְּכֹלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהַדָר. וּבְשַׁעֲתָא דְּסָלְקִין, כֹּלָּא מַכְרִיזִין וְאַמְרִין: אִסְתָּלָקוּ סוּחְרָנֵיהּ דְמִלָה בִּישָׁא דִּפְלַנְיָא. פְּנוּן אֲתָר לְאָרְחֵיהּ דְחִוְיָיא תַקִּיפָא. וְהַהִיא נְשָׁמָה סַלְקָא בְּכִסּוּפָא, בְּעָאקוּ דְּכֹלָּא, וְלָא יַהֲבִין לָהּ אֲתָר לְמַלְּלָא כְּמִלְקַדְמִין, וּכְדֵין חִוְיָּיא אִזְדָּמַן.
תרגום
וְאוֹתָם דִּבּוּרִים עוֹלִים לִמְקוֹם הַנָּחָשׁ הָרָע, שֶׁהַכֹּל חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּעֲלִים, הַכֹּל מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: הִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיבוֹ שֶׁל הַדִּבּוּר הָרָע שֶׁל פְּלוֹנִי! פַּנּוּ מָקוֹם לְדַרְכּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַקָּשֶׁה! וְאוֹתָהּ נְשָׁמָה עוֹלָה בְּבוּשָׁה וּבְצָרַת הַכֹּל, וְלֹא נוֹתְנִים לָהּ מָקוֹם לְדַבֵּר כְּמִקֹּדֶם, וְאָז מִזְדַּמֵּן הַנָּחָשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואינון מילין סלקין לאתר דחוייא בישא, דכלא לאתריה אתהדר. ובשעתא דסלקין, כלא מכריזין ואמרין: אסתלקו סוחרניה דמלה בישא דפלניא. פנון אתר לארחיה דחוייא תקיפא. וההיא נשמה סלקא בכסופא, בעאקו דכלא, ולא יהבין לה אתר למללא כמלקדמין, וכדין חוייא אזדמן.
התרגום: ואותם דבורים עולים למקום הנחש הרע, שהכל חוזר למקומו. ובשעה שמעלים, הכל מכריזים ואומרים: הסתלקו מסביבו של הדבור הרע של פלוני! פנו מקום לדרכו של הנחש הקשה! ואותה נשמה עולה בבושה ובצרת הכל, ולא נותנים לה מקום לדבר כמקדם, ואז מזדמן הנחש.