ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 9 (קמג ע"ב)

התאמת ברכות יעקב כנגד קללות אדם - איש בחלקו

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 9 · דף קמג ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְהַהוּא נָחָשׁ אַיְיתֵי לְוָוטִין עַל עַלְמָא וְאִתְלַטְיָא אַרְעָא, מַה כְּתִיב, ׳וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וְגו'׳ (בראשית ג, יז), ׳אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ וְגו'׳, דְּלָא תְּהֵא עָבְדָא פֵּירִין וְאִיבִּין כְּדְקָא יְאוּת. לָקֳבֵל דָּא, ׳וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳. (שם) ׳בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה׳, לָקֳבֵל דָּא ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳. (שם) ׳וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ׳, לָקֳבֵל דָּא, ׳וְרוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ׳. (שם) ׳בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם׳, לָקֳבֵל דָּא, ׳יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאוּמִּים׳ (בראשית כז, כט), דְּאִינוּן יַעַבְדוּן אַרְעָא וְיִפְלְחוּן בְּחַקְלָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכוֹרְמֵיכֶם׳ (ישעיהו סא, ה). וְכֹלָּא נָטַל יַעֲקֹב, דָּא לָקֳבֵל דָּא, וּמִדִּילֵיהּ נָטַל. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּרִים לֵיהּ לְיַעֲקֹב דְּיִטּוֹל הַנֵּי בִּרְכָאן, לְאִתְדַּבְּקָא בְּאַתְרֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ, וְעֵשָׂו לְאִתְדַּבְּקָא בְּאַתְרֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ.

תרגום

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הֵבִיא קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם וְהָאֲדָמָה הִתְקַלְּלָה - מַה כָּתוּב? ׳וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וְגוֹ'׳ (בראשית ג, יז) ׳אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ וְגוֹ'׳ (בראשית ג, יז). שֶׁלֹּא תִהְיֶה עוֹשָׂה פֵּרוֹת וְגִדּוּלִים כָּרָאוּי. כְּנֶגֶד זֶה ׳וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳. ׳בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה׳ - כְּנֶגֶד זֶה ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳. ׳וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ׳ (בראשית ג, יח) - כְּנֶגֶד זֶה ׳וְרֹב דָּגָן׳ וְתִיר! שׁ. ׳בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם׳ (בראשית ג, יט) - כְּנֶגֶד זֶה ׳יַעַבְדוּךְ עַמִּים וישתחו לְךָ לְאֻמִּים׳, שֶׁהֵם יַעַבְדוּ אֶת הָאָרֶץ וְיַעַבְדוּ בַּשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם׳ (ישעיה סא, ה) - וְהַכֹּל נָטַל יַעֲקֹב זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וּמִשֶּׁלּוֹ נָטַל. והקב"ה גָּרַם לְיַעֲקֹב שֶׁיִּטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ לְהִדָּבֵק בִּמְקוֹמוֹ וְחֶלְקוֹ, וְעֵשָׂו שֶׁיִּדְבַּק בִּמְקוֹמוֹ וְחֶלְקוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דההוא נחש אייתי לווטין על עלמא ואתלטיא ארעא, מה כתיב, ׳ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו'׳ (בראשית ג, יז), ׳ארורה האדמה בעבורך וגו'׳, דלא תהא עבדא פירין ואיבין כדקא יאות. לקבל דא, ׳ומשמני הארץ׳. (שם) ׳בעצבון תאכלנה׳, לקבל דא ׳מטל השמים׳. (שם) ׳וקוץ ודרדר תצמיח לך׳, לקבל דא, ׳ורוב דגן ותירוש׳. (שם) ׳בזעת אפך תאכל לחם׳, לקבל דא, ׳יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים׳ (בראשית כז, כט), דאינון יעבדון ארעא ויפלחון בחקלא, כמה דאת אמר, ׳ובני נכר אכריכם וכורמיכם׳ (ישעיהו סא, ה). וכלא נטל יעקב, דא לקבל דא, ומדיליה נטל. וקודשא בריך הוא גרים ליה ליעקב דיטול הני ברכאן, לאתדבקא באתריה וחולקיה, ועשו לאתדבקא באתריה וחולקיה.

התרגום: בא ראה, בשעה שאותו הנחש הביא קללות על העולם והאדמה התקללה - מה כתוב? ׳ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו'׳ (בראשית ג, יז) ׳ארורה האדמה בעבורך וגו'׳ (בראשית ג, יז). שלא תהיה עושה פרות וגדולים כראוי. כנגד זה ׳ומשמני הארץ׳. ׳בעצבון תאכלנה׳ - כנגד זה ׳מטל השמים׳. ׳וקוץ ודרדר תצמיח לך׳ (בראשית ג, יח) - כנגד זה ׳ורב דגן׳ ותיר! ש. ׳בזעת אפיך תאכל לחם׳ (בראשית ג, יט) - כנגד זה ׳יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים׳, שהם יעבדו את הארץ ויעבדו בשדה, כמו שנאמר ׳ובני נכר אכריכם וכרמיכם׳ (ישעיה סא, ה) - והכל נטל יעקב זה כנגד זה, ומשלו נטל. והקב"ה גרם ליעקב שיטל את הברכות הללו להדבק במקומו וחלקו, ועשו שידבק במקומו וחלקו.

מן המפרשים

אור יקר: ארורה האדמה בעבורך, ובגין כך אתמר עלי קללתך בני. ר׳ יהודה אמר רמז הכא דזמינין בנוי דיעקב לקרבא שני שעירים חד לה׳ וחד לעזאזל ביומא דכפורי, ובגיני כך קריבת שני בגין דרגא דלעילא, וחד בגין דעשו (ו) ]ד[ לא . ישלוט עליה דיעקב, וע״ד…

מהרח"ו: ת"ח בשעתא דההוא נחש וגו'. כל זה מבואר מדברינו:

הסולם: ותדע כי לא כל הש"ך בחינות נתנו לעבודה ובירורים, אלא רפ"ח בחינות מהם בלבד, שהם ט' פעמים ל"ב בחינות מט' ספירות הראשונות, אבל ל"ב בחינות של המלכות שבהם, לא ניתנה לבירור, ואין צורך לברר אותה, אלא שעם השלמת בירורי רפ"ח ניצוצין,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: