ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 23: פקודא שתיתאה פריה ורביה

פקודא שתיתאה פריה ורביה

הקדמה · מאמר 23 · 5 פסקאות · מתחיל בדף יב ע"ב

  1. מצוה ששית, פריה ורביה- הנהר נובע ונשמות חדשות (יב ע"ב)
    פקודא שתיתאה, לאתעסקא בפריה ורביה, דכל מאן דאתעסק בפריה ורביה, גרים לההוא נהר למהוי נביע תדיר ולא יפסקון מימוי, וימא אתמליא בכל סטרין, ונשמתין חדתין מתחדשן ונפקין מההוא… לדף הפיסקה
  2. שני עופות היוצאים עם הנשמה- ׳כי מלאכיו יצוה לך׳ (יב ע"ב)
    ובאינון נשמתין דעאלין בההיא חיה, נפקי כמה עופי דפרחן וטאסן כל עלמא, וכד נשמתא נפקא להאי עלמא, ההוא עופא דפרח ונפק בהדי האי נשמתא מההוא אילנא נפק עמיה. כמה נפקן בכל… לדף הפיסקה
  3. שלושה אפוטרופסים- ׳מלאך מליץ אחד מני אלף׳ (יג ע"א)
    אמר רבי פינחס, תלתא אינון דקיימי אפוטרופסין עליה דבר נש כד זכי, דכתיב ׳אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׳, ׳אם יש עליו מלאך׳ הא חד, ׳מליץ׳ תרי, ׳אחד מני… לדף הפיסקה
  4. ׳ויחננו׳- הקב"ה לבדו, שאין רשות לאחר (יג ע"א)
    אמר רבי שמעון, חמש, דכתיב יתיר ׳ויחננו ויאמר׳, ׳ויחננו׳ חד, ׳ויאמר׳ תרין. אמר ליה, לאו הכי, אלא ׳ויחננו׳ דא קודשא בריך הוא בלחודוי, דהא לית רשו לאחרא אלא ליה. אמר ליה,… לדף הפיסקה
  5. הנמנע מפריה ורביה- ממעיט הדמות ונטרד מאותו עולם (יג ע"א)
    ומאן דאתמנע מפריה ורביה, כביכול אזעיר דיוקנא דכליל כל דיוקנין, וגרים לההוא נהר דלא נגדין מימוי, ופגים קיימא קדישא בכל סטרין, ועליה כתיב ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים… לדף הפיסקה