ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 23: פקודא שתיתאה פריה ורביה › פיסקה 5 (יג ע"א)

הנמנע מפריה ורביה- ממעיט הדמות ונטרד מאותו עולם

הקדמה · פקודא שתיתאה פריה ורביה · מאמר 23 · פיסקה 5 · דף יג ע"א

לשון הזוהר

וּמַאן דְּאִתְמְנַע מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, כִּבְיָכוֹל אַזְעִיר דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דְּיוֹקְנִין, וְגָרִים לְהַהוּא נָהָר דְּלָא נָגְדִין מֵימוֹי, וּפָגִים קְיָימָא קַדִּישָׁא בְּכָל סִטְרִין, וַעֲלֵיהּ כְּתִיב ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי׳, בִּי וַדַּאי, דָּא לְגוּפָא, וְנִשְׁמְתֵיהּ לָא עָיֵיל לְפַרְגּוֹדָא כְּלָל, וְאִטְּרִיד מֵהַהוּא עָלְמָא:

תרגום

וּמִי שֶׁנִּמְנָע מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, כִּבְיָכוֹל מַמְעִיט הַדְּמוּת שֶׁכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַדְּמֻיּוֹת, וְגוֹרֵם לְאוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁאֵין נִמְשָׁכִים מֵימָיו, וּפוֹגֵם בְּרִית קֹדֶשׁ בְּכָל הַצְּדָדִים, וְעָלָיו כָּתוּב: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. בִּי וַדַּאי, זֶה לַגּוּף, וְנִשְׁמָתוֹ לֹא נִכְנֶסֶת לַפַּרְגּוֹד כְּלָל, וְנִטְרָד מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאן דאתמנע מפריה ורביה, כביכול אזעיר דיוקנא דכליל כל דיוקנין, וגרים לההוא נהר דלא נגדין מימוי, ופגים קיימא קדישא בכל סטרין, ועליה כתיב ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי׳, בי ודאי, דא לגופא, ונשמתיה לא עייל לפרגודא כלל, ואטריד מההוא עלמא:

התרגום: ומי שנמנע מפריה ורביה, כביכול ממעיט הדמות שכוללת את כל הדמיות, וגורם לאותו הנהר שאין נמשכים מימיו, ופוגם ברית קדש בכל הצדדים, ועליו כתוב: ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי. בי ודאי, זה לגוף, ונשמתו לא נכנסת לפרגוד כלל, ונטרד מאותו העולם.

מן המפרשים

מקדש מלך: ופגים קיימא וכו' פוגם בכל היסודות שבכל הפרצופים בספרא דחנוך יתרשמון וכו' מביא ראיה שפי' הפסוק יהי נרשם במים שהם ישראל הנקרא מיא דזרעא קדישא כי שרשם מאבות העולם. שהכ. זרע קדש רושם נפש חיה שבאה מחיה שהיא מלכות ודא רשימו דאת יו"ד…

אור החמה: ומאן דאתמנע וגו' הנה ד' חלוקות שאמר שגורם מאן דעסיק קאמר השתא שארבעתם גורם להפך מאן דאתמנע. והוצרך לזה להודיענו שאין מצוה זו כשאר מצות כדי שנאמר מי שיעשה יהיה לו שכר ומי שלא יעשה לא יהיה לו שכר ולא עונש אלא ממש ארבעתם פוגם…

אור יקר: ומאן דאתמנע וכו׳ אזעיר, וגרים, ופגים — ג׳ אלה מה ענינם. יא) אוט׳: לא עאל לפרגודא ואטריד. מאין לו כל זה. ועוד מאי ניהו לא עאל ומאי ניהו אטריד. ע״כ מה שראינו לעורר בשמועה זו בס״ד. ועתה נבוא בביאורה ב״ה.

לכל המפרשים על פיסקה זו