ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 23: פקודא שתיתאה פריה ורביה › פיסקה 4 (יג ע"א)

׳ויחננו׳- הקב"ה לבדו, שאין רשות לאחר

הקדמה · פקודא שתיתאה פריה ורביה · מאמר 23 · פיסקה 4 · דף יג ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, חָמֵשׁ, דִּכְתִיב יַתִּיר ׳וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר׳, ׳וַיְחֻנֶּנּוּ׳ חַד, ׳וַיֹּאמֶר׳ תְּרֵין. אָמַר לֵיהּ, לָאו הָכִי, אֶלָּא ׳וַיְחֻנֶּנּוּ׳ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּהָא לֵית רְשׁוּ לְאַחֲרָא אֶלָּא לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָא אָמְרַתְּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חֲמִשָּׁה, שֶׁכָּתוּב יוֹתֵר, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר. וַיְחֻנֶּנּוּ - אֶחָד. וַיֹּאמֶר - שְׁנַיִם. אָמַר לוֹ, לֹא כָּכָה, אֶלָּא וַיְחֻנֶּנּוּ זֶה הקב"ה לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין רְשׁוּת לְאַחֵר אֶלָּא לוֹ. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמַרְתָּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, חמש, דכתיב יתיר ׳ויחננו ויאמר׳, ׳ויחננו׳ חד, ׳ויאמר׳ תרין. אמר ליה, לאו הכי, אלא ׳ויחננו׳ דא קודשא בריך הוא בלחודוי, דהא לית רשו לאחרא אלא ליה. אמר ליה, שפיר קא אמרת.

התרגום: אמר רבי שמעון: חמשה, שכתוב יותר, ויחננו ויאמר. ויחננו - אחד. ויאמר - שנים. אמר לו, לא ככה, אלא ויחננו זה הקב"ה לבדו, שהרי אין רשות לאחר אלא לו. אמר לו: יפה אמרת.

מן המפרשים

מקדש מלך: אמר רבי שמעון חמש וכו' פי' לפי דבריך שאמרת תלתא אינון מכח פ' אם יש עליו מלאך וכו' לימא חמש דכתיב ויחננו ויאמר וכו'. אבל לפי האמת דעת רשב"י שאינם רק שנים כדלעיל שפיר קאמרת פי' בתירוץ הקושיא הזאת ונימא ה' יפה תרצת דקאי ויחננו…

רמ"ז: אמר רבי שמעון חמש דכתיב יתיר ויחננו וכו'. אפשר דטעמיה דרבי שמעון הוא בסוד ח"י נר"ן, שאין לך נשמה בעולם שלא תהיה כלולה מה' בחי' לפי מדרגת מעלתה, וכנגד ה' מוצאות הפה, שמשם שורש המלאכים. אלא שיש לדקדק שהרי רבי שמעון אמר בתחלה שהם…

הסולם: רכא) א"ר שמעון וכו': א"ר שמעון, חמשה מלאכים הם, כי כתוב עוד, ויחננו ויאמר: ויחננו, אחד. ויאמר, שנים. הרי חמשה. אמר לו, אינו כן, אלא ויחננו , זה הקב"ה לבדו, ולא מלאך, כי אין רשות לאחר לחונן אותו, אלא הוא בעצמו. אמר לו, יפה אמרת.

לכל המפרשים על פיסקה זו