׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם
וירא · מאמר 36 · 5 פסקאות · מתחיל בדף קכ ע"ב
- ׳לא׳ באל"ף ו ׳לו׳ בוא"ו - שהקב"ה עמם בצרתם (קכ ע"ב)פתח ואמר, ׳בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם וגו'׳ . תא חזי, ׳בכל צרתם׳ דישראל כד אזדמן לון עאקן, כתיב לא באל"ף וקרי בוא"ו, בגין דקודשא בריך הוא עמהון בעקו. לא באל"ף,… לדף הפיסקה
- ׳הושיעם׳ מקודם לכן - שעתיד לסבול עמהם בצרתם (קכ ע"ב)׳ומלאך פניו הושיעם׳. והא איהו עמהון בההוא עקו, ואת אמרת הושיעם. אלא מושיעם לא כתיב, אלא הושיעם מקדמת דנא דאיהו זמין בההוא עקו למסבל עמהון. תא חזי, בכל זמנא דישראל אנון… לדף הפיסקה
- ׳מלאך פניו׳ - שכינה, שבזכותה נזכרים ישראל להיגאל (קכ ע"ב)דבר אחר ׳ומלאך פניו הושיעם׳, דא שכינתא. דאיהי עמהון בגלותא ואת אמרת דאיהו הושיעם. אלא הכי הוא ודאי, דאלין אנון משכנותיו דקודשא בריך הוא בגלותא, ובגין דשכינתא עמהון… לדף הפיסקה
- ׳את אברהם׳ - זיווג השכינה עם האבות ברוחות העולם (קכ ע"ב)וגם ראיתי. לאסגאה ראיה אחרא דאיהו קדמאה דכלא, וכתיב, ׳ויזכר אלהים את בריתו׳ דא שכינתא. את אברהם לאברהם מבעי ליה, אלא את אברהם דא הוא חברותא וזווגא דילה באבהן. את אברהם… לדף הפיסקה
- ׳ואת יעקב׳ - זיווג שלם שאינו נפרד לעולמים (קכ ע"ב)כגוונא דא את השמים דא הוא כללא מדת לילה ביום. ואת הארץ דא מדת יום בלילה כחדא. אוף הכא בכלהו את, וביעקב ואת, למהוי כלא זווגא חדא דלא מתפרשין דכר ונוקבא לעלמין. וזמין… לדף הפיסקה