ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 36: ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם › פיסקה 4 (קכ ע"ב)

׳את אברהם׳ - זיווג השכינה עם האבות ברוחות העולם

וירא · ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם · מאמר 36 · פיסקה 4 · דף קכ ע"ב

לשון הזוהר

וְגַם רָאִיתִי. לְאַסְגָּאָה רְאִיָה אָחֳרָא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, וּכְתִיב, ׳וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳ (שמות ב, כד) דָּא שְׁכִינְתָּא. אֶת אַבְרָהָם לְאַבְרָהָם מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא אֶת אַבְרָהָם דָּא הוּא חַבְרוּתָא וְזִוּוּגָא דִילָהּ בַּאֲבָהָן. אֶת אַבְרָהָם ׳דָּא הוּא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית׳ (במדבר קכ, א). אֶת יִצְחָק דָּא הוּא צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. ׳וְאֶת יַעֲקֹב׳ דָּא הוּא זִוּוּגָא חָדָא, כְּלָלָא חָדָא, זִוּוּגָא שְׁלִים כְּדְקָא יָאוֹת.

תרגום

וְגַם רָאִיתִי - לְרַבּוֹת רְאִיָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַכֹּל. וְכָתוּב ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶל בְּרִיתוֹ, זוֹ שְׁכִינָה׳ (שם ב). אֶת אַבְרָהָם? לְאַבְרָהָם הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב. אֶלָּא אֶת אַבְרָהָם זוֹ הַחֲבֵרוּת וְהַזִּוּוּג שֶׁלָּהּ עִם הָאָבוֹת. אֶת אַבְרָהָם - זֶהוּ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. אֶת יִצְחָק - זֶהוּ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאֶת יַעֲקֹב - זֶהוּ זִוּוּג אֶחָד, כְּלָל אֶחָד, זִוּוּג שָׁלֵם כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וגם ראיתי. לאסגאה ראיה אחרא דאיהו קדמאה דכלא, וכתיב, ׳ויזכר אלהים את בריתו׳ (שמות ב, כד) דא שכינתא. את אברהם לאברהם מבעי ליה, אלא את אברהם דא הוא חברותא וזווגא דילה באבהן. את אברהם ׳דא הוא מערבית דרומית׳ (במדבר קכ, א). את יצחק דא הוא צפונית מערבית. ׳ואת יעקב׳ דא הוא זווגא חדא, כללא חדא, זווגא שלים כדקא יאות.

התרגום: וגם ראיתי - לרבות ראיה אחרת שהיא הראשונה של הכל. וכתוב ׳ויזכר אלהים אל בריתו, זו שכינה׳ (שם ב). את אברהם? לאברהם היה צריך לכתב. אלא את אברהם זו החברות והזווג שלה עם האבות. את אברהם - זהו מערבית דרומית. את יצחק - זהו צפונית מערבית. ואת יעקב - זהו זווג אחד, כלל אחד, זווג שלם כראוי.

מן המפרשים

מקדש מלך: זווגא חדא כללא חדא וכו' כתב הרב בשחרית בימי החול זווג יעקב ברחל איהו בנצח ואיהי בהוד ובשחרית דשבת מזדווגים יעקב ורחל והם בכל פרצוף זעיר ובמוסף מזדווגים ישראל ורחל וזהו הזווג האמיתי שעולה זעיר למקום אבא ורחל למקום אימא…

רמ"א: צפונית מערבית צפונית מערבית כו'. עיין לקמן פרשת במדבר (ע"א) [נ"ז ע"ד] (קיח:) :

הסולם: וגם ראיתי וכו': שכתוב והנה צעקת וגו' וגם ראיתי. הוא לרבות ראיה אחרת שהוא ראשונה לכולם, שכתוב ויזכור אלקים את בריתו, זה היא השכינה. שזה הוא מוקדם גם להכתוב ואזכור את בריתי. את אברהם: שואל, היה צריך לומר, ויזכור את בריתו לאברהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: