ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 36: ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם › פיסקה 5 (קכ ע"ב)

׳ואת יעקב׳ - זיווג שלם שאינו נפרד לעולמים

וירא · ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם · מאמר 36 · פיסקה 5 · דף קכ ע"ב

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא אֶת הַשָּׁמַיִם דָּא הוּא כְּלָלָא מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. וְאֶת הָאָרֶץ דָּא מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה כְּחֲדָא. אוּף הָכָא בְּכֻלְּהוּ אֶת, וּבְיַעֲקֹב וְאֶת, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא זִוּוּגָא חָדָא דְּלָא מִתְפַּרְשִׁין דְּכַר וְנוּקְבָא לְעָלְמִין. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַכְרָזָא בְּכָל עַלְמָא וּלְאַשְׁמָעָא קָל דְּיֵימָא ׳וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ ויְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ׳ (ישעיהו סג, ח-ט). בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: (עד כאן פרשת וירא)

תרגום

כְּמוֹ זֶה אֵת הַשָּׁמַיִם - זֶהוּ כְּלָל שֶׁל מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. וְאֵת הָאָרֶץ - זוֹ מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה כְּאֶחָד. אַף כָּאן בְּכֻלָּם אֶת, וּבְיַעֲקֹב וְאֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל זִוּוּג אֶחָד שֶׁלֹּא נִפְרָדִים זָכָר וּנְקֵבָה לְעוֹלָמִים. וְעָתִיד הקב"ה לְהַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָם וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁיֹּאמַר ׳וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ׳ (ישעיה סג, ח) - בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא את השמים דא הוא כללא מדת לילה ביום. ואת הארץ דא מדת יום בלילה כחדא. אוף הכא בכלהו את, וביעקב ואת, למהוי כלא זווגא חדא דלא מתפרשין דכר ונוקבא לעלמין. וזמין קודשא בריך הוא לאכרזא בכל עלמא ולאשמעא קל דיימא ׳ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׳ (ישעיהו סג, ח-ט). ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן: (עד כאן פרשת וירא)

התרגום: כמו זה את השמים - זהו כלל של מדת לילה ביום. ואת הארץ - זו מדת יום בלילה כאחד. אף כאן בכלם את, וביעקב ואת, שיהיה הכל זווג אחד שלא נפרדים זכר ונקבה לעולמים. ועתיד הקב"ה להכריז בכל העולם ולהשמיע קול שיאמר ׳ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׳ (ישעיה סג, ח) - ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

מן המפרשים

הסולם: כגוונא דא וכו': כעין זה הוא בהכתוב, את השמים, שזה הוא התכללות מדת לילה שהיא הנוקבא ביום שהוא ז"א. ואת הארץ, זה הוא מדת יום הנכלל במדת לילה ביחד, דהיינו התכללות ז"א בהנוקבא. כי ה ו' של ואת יורה על הזכר הנכלל בהנוקבא. אף כאן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: