׳בכל צרתם לא צר׳
שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם
׳לא׳ באל"ף ו ׳לו׳ בוא"ו - שהקב"ה עמם בצרתם
פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם וְגוֹ'׳ (ישעיה סג, ט). בֹּא רְאֵה, ׳בְּכָל צָרָתָם׳ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁמִּזְדַּמְּנוֹת לָהֶם צָרוֹת, כָּתוּב ׳לֹא׳ באל"ף וְקוֹרְאִים בוא"ו, מִשּׁוּם שהקב"ה עִמָּם בַּצָּרָה. ׳לֹא׳ באל"ף מָקוֹם יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם רֹגֶז וְצָרָה, לְשָׁם לְמַעְלָה מַגִּיעָה צָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ׳לֹא׳ באל"ף כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוּא עָשָׂנוּ ולא אֲנַחְנוּ׳ (תהלים ק, ג). כָּתוּב באל"ף וְקוֹרְאִים בוא"ו.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם וְגו'׳ (ישעיהו סג, ט). תָּא חֲזֵי, ׳בְּכָל צָרָתָם׳ דְּיִשְׂרָאֵל כַּד אִזְדַּמַּן לוֹן עָאקָן, כְּתִיב ׳לֹא׳ באל"ף וּקְרִי בוא"ו, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמְּהוֹן בְּעָקוּ. ׳לֹא׳ באל"ף, אֲתַר עִלָּאָה יַתִּיר, אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּהַהוּא אֲתַר רוּגְזָא וְעָקוּ, לְהָתָם לְעֵילָא מָטָא עַקְתָא דְיִשְׂרָאֵל. ׳לֹא׳ באל"ף כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ׳ (תהלים ק, ג). כְּתִיב באל"ף וּקְרִי בוא"ו.
׳הושיעם׳ מקודם לכן - שעתיד לסבול עמהם בצרתם
׳וּמַלְאַךָ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם׳ (ישעיה סג, ט), וַהֲרֵי הוּא עִמָּם בְּאוֹתָהּ צָרָה, וְאַתָּה אוֹמֵר ׳הוֹשִׁיעָם׳? אֶלָּא לֹא כָתוּב ׳מוֹשִׁיעָם׳, אֶלָּא ׳הוֹשִׁיעָם׳ מִקֹּדֶם לָכֵן, שֶׁהוּא עָתִיד בְּאוֹתָהּ צָרָה לִסְבֹּל עִמָּם. בֹּא רְאֵה, בְּכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת - שְׁכִינָה עִמָּם בַּגָּלוּת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁכָּתוּב ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחַמְךְ וְגוֹ'׳ (דברים ל, ג).
בלשון הזוהר
׳וּמַלְאַךָ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם׳ (ישעיה סג, ט). וְהָא אִיהוּ עִמְהוֹן בְּהַהוּא עָקוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ ׳הוֹשִׁיעָם׳. אֶלָּא ׳מוֹשִׁיעָם׳ לֹא כְּתִיב, אֶלָּא ׳הוֹשִׁיעָם׳ מִקַּדְמַת דְּנָא דְּאִיהוּ זַמִּין בְּהַהוּא עָקוּ לְמִסְבַּל עִמְּהוֹן. תָּא חֲזֵי, בְּכָל זִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן בְּגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחַמְךָ וְגו'׳ (דברים ל, ג).
׳מלאך פניו׳ - שכינה, שבזכותה נזכרים ישראל להיגאל
דָּבָר אַחֵר ׳וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם׳ (ישעיה סג, ט) - זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא עִמָּם בַּגָּלוּת, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא ׳הוֹשִׁיעָם׳? אֶלָּא כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי, שֶׁאֵלֶּה הֵם מִשְׁכְּנוֹתָיו שֶׁל הקב"ה בַּגָּלוּת. וּמִשּׁוּם שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם, הקב"ה זוֹכֵר אוֹתָם לְהֵיטִיב לָהֶם וּלְהוֹצִיאָם מֵהַגָּלוּת, שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי, בַּהַתְחָלָה׳ (שמות ו, ה) - וְאַחַר כָּךְ, ׳וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי׳.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם׳ (ישעיה סג, ט), דָּא שְׁכִינְתָּא. דְּאִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא וְאַתְּ אֲמַרְתְּ דְּאִיהוּ ׳הוֹשִׁיעָם׳. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּאִלֵּין אִנּוּן מִשְׁכְּנוֹתָיו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא, וּבְגִין דִּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַדְכַּר לוֹן לְאוֹטָבָא לוֹן וְלְאֲפָקָא לוֹן מִן גָּלוּתָא, דִּכְתִיב, ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי׳ (שמות ו, ה).
׳את אברהם׳ - זיווג השכינה עם האבות ברוחות העולם
וְגַם רָאִיתִי - לְרַבּוֹת רְאִיָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַכֹּל. וְכָתוּב ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶל בְּרִיתוֹ׳ (שמות ב, כד) - זוֹ שְׁכִינָה. ׳אֶת אַבְרָהָם׳? ׳לְאַבְרָהָם׳ הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב. אֶלָּא ׳אֶת אַבְרָהָם׳ זוֹ הַחֲבֵרוּת וְהַזִּוּוּג שֶׁלָּהּ עִם הָאָבוֹת. ׳אֶת אַבְרָהָם׳ - זֶהוּ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. ׳אֶת יִצְחָק׳ - זֶהוּ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. ׳וְאֶת יַעֲקֹב׳ - זֶהוּ זִוּוּג אֶחָד, כְּלָל אֶחָד, זִוּוּג שָׁלֵם כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְגַם רָאִיתִי. לְאַסְגָּאָה רְאִיָה אָחֳרָא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, וּכְתִיב, ׳וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳ (שמות ב, כד) דָּא שְׁכִינְתָּא. ׳אֶת אַבְרָהָם׳ ׳לְאַבְרָהָם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא ׳אֶת אַבְרָהָם׳ דָּא הוּא חַבְרוּתָא וְזִוּוּגָא דִילָהּ בַּאֲבָהָן. ׳אֶת אַבְרָהָם׳ דָּא הוּא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. ׳אֶת יִצְחָק׳ דָּא הוּא צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. ׳וְאֶת יַעֲקֹב׳ דָּא הוּא זִוּוּגָא חָדָא, כְּלָלָא חָדָא, זִוּוּגָא שְׁלִים כְּדְקָא יָאוֹת.
׳ואת יעקב׳ - זיווג שלם שאינו נפרד לעולמים
כְּמוֹ זֶה ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳ - זֶהוּ כְּלָל שֶׁל מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳ - זוֹ מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה כְּאֶחָד. אַף כָּאן בְּכֻלָּם אֶת, וּבְיַעֲקֹב וְאֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל זִוּוּג אֶחָד שֶׁלֹּא נִפְרָדִים זָכָר וּנְקֵבָה לְעוֹלָמִים. וְעָתִיד הקב"ה לְהַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָם וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁיֹּאמַר ׳וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ׳ (ישעיה סג, ח-ט). בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא ׳אֶת הַשָּׁמַיִם׳ דָּא הוּא כְּלָלָא מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. ׳וְאֶת הָאָרֶץ׳ דָּא מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה כְּחֲדָא. אוּף הָכָא בְּכֻלְּהוּ אֶת, וּבְיַעֲקֹב וְאֶת, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא זִוּוּגָא חָדָא דְּלָא מִתְפַּרְשִׁין דְּכַר וְנוּקְבָא לְעָלְמִין. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַכְרָזָא בְּכָל עַלְמָא וּלְאַשְׁמָעָא קָל דְּיֵימָא ׳וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ ויְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ׳ (ישעיהו סג, ח-ט). בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
׳וישאו את יונה ויטלהו אל הים׳
נשמת אדם עולה לדין כיונה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.