ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 36: ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם › פיסקה 2 (קכ ע"ב)

׳הושיעם׳ מקודם לכן - שעתיד לסבול עמהם בצרתם

וירא · ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם · מאמר 36 · פיסקה 2 · דף קכ ע"ב

לשון הזוהר

׳וּמַלְאַךָ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם׳. וְהָא אִיהוּ עִמְהוֹן בְּהַהוּא עָקוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הוֹשִׁיעָם. אֶלָּא מוֹשִׁיעָם לֹא כְּתִיב, אֶלָּא הוֹשִׁיעָם מִקַּדְמַת דְּנָא דְּאִיהוּ זַמִּין בְּהַהוּא עָקוּ לְמִסְבַּל עִמְּהוֹן. תָּא חֲזֵי, בְּכָל זִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן בְּגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחַמְךָ וְגו'׳ (דברים ל, ג).

תרגום

׳וּמַלְאַךָ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם׳, וַהֲרֵי הוּא עִמָּם בְּאוֹתָהּ צָרָה, וְאַתָּה אוֹמֵר הוֹשִׁיעָם? אֶלָּא לֹא כָתוּב מוֹשִׁיעָם, אֶלָּא הוֹשִׁיעָם מִקֹּדֶם לָכֵן, שֶׁהוּא עָתִיד בְּאוֹתָהּ צָרָה לִסְבֹּל עִמָּם. בֹּא רְאֵה, בְּכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת - שְׁכִינָה עִמָּם בַּגָּלוּת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁכָּתוּב ׳וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחַמְךְ וְגוֹ'׳ (דברים ל, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ומלאך פניו הושיעם׳. והא איהו עמהון בההוא עקו, ואת אמרת הושיעם. אלא מושיעם לא כתיב, אלא הושיעם מקדמת דנא דאיהו זמין בההוא עקו למסבל עמהון. תא חזי, בכל זמנא דישראל אנון בגלותא, שכינתא עמהון בגלותא, והא אוקמוה, דכתיב ׳ושב יהו"ה אלהיך את שבותך ורחמך וגו'׳ (דברים ל, ג).

התרגום: ׳ומלאך פניו הושיעם׳, והרי הוא עמם באותה צרה, ואתה אומר הושיעם? אלא לא כתוב מושיעם, אלא הושיעם מקדם לכן, שהוא עתיד באותה צרה לסבל עמם. בא ראה, בכל זמן שישראל בגלות - שכינה עמם בגלות, והרי פרשוה שכתוב ׳ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך וגו'׳ (דברים ל, ג).

מן המפרשים

הסולם: ומלאך פניו הושיעם: שואל, והרי הוא נמצא עמהם בצרה, כי מתחיל לומר בכל צרתם לו צר, ואתה אומר הושיעם, אם נמצא עמהם בצרה עוד לא הושיעם. ומשיב אלא מושיעם לא כתוב, רק הושיעם, לשון עבר, מקודם לכן, ופירושו, שהושיעם בזה, שנמצא עמהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: