׳לא׳ באל"ף ו ׳לו׳ בוא"ו - שהקב"ה עמם בצרתם
וירא · ׳בכל צרתם לא צר׳ - שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם · מאמר 36 · פיסקה 1 · דף קכ ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם וְגו'׳ (ישעיהו סג, ט). תָּא חֲזֵי, ׳בְּכָל צָרָתָם׳ דְּיִשְׂרָאֵל כַּד אִזְדַּמַּן לוֹן עָאקָן, כְּתִיב לֹא בְּאל"ף וּקְרִי בְּוא"ו, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמְּהוֹן בְּעָקוּ. לא בְּאל"ף, אֲתַר עִלָּאָה יַתִּיר, אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּהַהוּא אֲתַר רוּגְזָא וְעָקוּ, לְהָתָם לְעֵילָא מָטָא עַקְתָא דְיִשְׂרָאֵל. לא בְּאל"ף כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ׳ (תהלים ק, ג). כְּתִיב בְּאל"ף וּקְרִי בְּוא"ו.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם וְגוֹ'׳ (ישעיה סג, ט). בֹּא רְאֵה, ׳בְּכָל צָרָתָם׳ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁמִּזְדַּמְּנוֹת לָהֶם צָרוֹת, כָּתוּב לֹא בְּאָלֶ"ף וְקוֹרְאִים בְּוָא"ו, מִשּׁוּם שהקב"ה עִמָּם בַּצָּרָה. לֹא בְּאָלֶ"ף מָקוֹם יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם רֹגֶז וְצָרָה, לְשָׁם לְמַעְלָה מַגִּיעָה צָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לֹא בְּאָלֶ"ף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוּא עָשָׂנוּ ולא אֲנַחְנוּ׳ (תהלים ק, ג). כָּתוּב בְּאָלֶ"ף וְקוֹרְאִים בְּוָא"ו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם וגו'׳ (ישעיהו סג, ט). תא חזי, ׳בכל צרתם׳ דישראל כד אזדמן לון עאקן, כתיב לא באל"ף וקרי בוא"ו, בגין דקודשא בריך הוא עמהון בעקו. לא באל"ף, אתר עלאה יתיר, אף על גב דלאו בההוא אתר רוגזא ועקו, להתם לעילא מטא עקתא דישראל. לא באל"ף כמא דאת אמר, ׳הוא עשנו ולא אנחנו׳ (תהלים ק, ג). כתיב באל"ף וקרי בוא"ו.
התרגום: פתח ואמר, ׳בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם וגו'׳ (ישעיה סג, ט). בא ראה, ׳בכל צרתם׳ של ישראל, כשמזדמנות להם צרות, כתוב לא באל"ף וקוראים בוא"ו, משום שהקב"ה עמם בצרה. לא באל"ף מקום יותר עליון, אף על גב שאין באותו מקום רגז וצרה, לשם למעלה מגיעה צרתם של ישראל. לא באל"ף, כמו שנאמר ׳הוא עשנו ולא אנחנו׳ (תהלים ק, ג). כתוב באל"ף וקוראים בוא"ו.
מן המפרשים
הסולם: פתח ואמר בכל צרתם לא צר וגו': בוא וראה בכל צרתם של ישראל, כשנזדמנו להם הצרות, כתוב עליהם, לא באלף וקרינן לו בו', משום שהקב"ה עמהם בצרה. לא עם א', שפירושו שאינו מצטער, הוא במקום יותר עליון. ואע"פ שאין שם במקום ההוא כעס וצרה.…
אור יקר: לא כתיב באלף וקארי בוא״ו וכו׳, כוונת הענין כי בג׳ מקומות מגיע צרתם של ישראל, והם בסוד נפש רוח נשמה, והם ג׳ שמות אהיה יהו״ה אדנ״י, ואולם טעם הענין כי בהיות ישראל בצרה מצא להם ג׳ דברים, האחד הוא הכנסם בקליפות ושליטת החצונים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: