⌂

זוהר יומי - הדף היומי בזוהר הקדוש

בוחרים כמה זמן יש היום - והמערכת נותנת את ההספק. הסדר רציף, ששה ימים בשבוע, ובשבת חוזרים על כל חומר השבוע.
כמה זמן יש לך היום ללימוד?
☆ הזוהר שלי - סימניות, הערות ומה למדתי
⬇ לוח שנה להדפסה (PDF) ⬇ הלוח הקודם, מל"ג בעומר תשפ"ו עד ל"ג בעומר תשפ"ז (PDF) ⬇ לוח שלוש שנים להדפסה (PDF)

🔔 תזכורת יומית ללימוד - חינם

הרשמו וקבלו בכל בוקר את מנת הלימוד היומית - על חשבון המערכת, ללא כל עלות.

הזוהר היומי: הקטע של היום

זוהר יומי הוא לימוד קבוע של ספר הזוהר, מעט בכל יום ובלי להחמיץ. בוחרים כמה זמן יש היום: 2 דקות זוהר ביום, שבע דקות, רבע שעה או חצי שעה. לימוד זוהר יומי מתקדם ברצף אחד, מההקדמה ואילך, ללא חזרה על מה שנלמד, ובשבת חוזרים על חומר השבוע. כל קטע מוצג בארמית מנוקדת, בתרגום עברי ובפירוש, וגם בנוסח בלי ניקוד להעתקה ולחיפוש. כך אפשר להתחיל היום בלי הכנה, ולהמשיך מחר מהמקום שבו עצרתם.

יום שלישי, 7 בכסלו 5787

שתי דקות של זוהר היום

׳ועוף יעופף על הארץ׳ - שלוחים עליונים הנראים לבני אדם במראה אדם

בראשית · מאמר 34 (יום חמישי) · פיסקה 3 · דף לד ע"א

וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ אִלֵּין שְׁלִיחֵי עִלָּאִין דְּאִתְחֲזוּן לִבְנֵי נָשָׁא בְּחֵיזוּ דְּבַר נָשׁ, מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ׳, בְּגִין דְּאִית אָחֳרָנִין דְּלָא אִתְחֲזוּן אֶלָּא בְּרוּחָא מַמָּשׁ לְפוּם סָכְלְתָנוּ דִּבְנֵי נָשָׁא.

וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ - אֵלּוּ שְׁלִיחִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּרְאִים לִבְנֵי אָדָם בְּמַרְאֵה שֶׁל בֶּן אָדָם. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא נִרְאִים אֶלָּא בְּרוּחַ מַמָּשׁ לְפִי תְּבוּנַת בְּנֵי הָאָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

ועוף יעופף על הארץ אלין שליחי עלאין דאתחזון לבני נשא בחיזו דבר נש, משמע דכתיב ׳יעופף על הארץ׳, בגין דאית אחרנין דלא אתחזון אלא ברוחא ממש לפום סכלתנו דבני נשא.

ועוף יעופף על הארץ - אלו שליחים עליונים שנראים לבני אדם במראה של בן אדם. משמע שכתוב יעופף על הארץ, מכיון שיש אחרים שלא נראים אלא ברוח ממש לפי תבונת בני האדם.

כשרצה הקב"ה לברוא אדם נתעוררו ארבע הרוחות - ונברא ממקום בית המקדש

בראשית · מאמר 35 (יום השישי) · פיסקה 1 · דף לד ע"א

רַבִּי שִׁמְעוֹן קָם וְאָמַר, מִסְתַּכַּל הֲוֵינָא דְּכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אָדָם, אִזְדַּעְזְעוּ כָּל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה הֲוָה סָלִיק בְּדַרְגוֹי עַד דְּסַלְקָא רְעוּתָא עִלָּאָה, וְנָהִיר שֵׁירוּתָא דְּכָל נְהוֹרִין. וּפָתַח תַּרְעָא דְּמִזְרָח דְּהָא מִתַּמָּן נְהוֹרָא נָפִיק, וְדָרוֹם אַחְמִי תּוּקְפֵיה דִּנְהוֹרָא דְּיָרִית מֵרֵישָׁא וְאִתְתַּקַּף בְּמִזְרָח, מִזְרָח אַתְקִיף לְצָפוֹן, וְצָפוֹן אִתְּעַר וְאִתְפַּשַּׁט וְקָרֵי בְחַיִל סַגִּי לְמַעֲרָב לְמִקְרַב וּלְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵיהּ. כְּדֵין מַעֲרָב סַלְקָא בְּצָפוֹן וְאִתְקַשַּׁר בֵּיהּ. לְבָתַר דָּרוֹם אַתְיָא וְאָחִיד בְּמַעֲרָב. וְסָחֲרִין לֵיהּ דָּרוֹם וְצָפוֹן לְאִילֵין גִּדְרֵי גִנְּתָא. כְּדֵין מִזְרָח קָרִיב בְּמַעֲרָב, וּמַעֲרָב שַׁרְיָא בְּחֶדְוָה וּבָעָאת מִכֻּלְּהוּ, וְאָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳, דְּלֶהֱוֵי כְּגַוְונָא דָא בְּאַרְבַּע סִטְרִין וְעֵילָּא וְתַתָּא, וּמִזְרָח אִתְדַּבַּק בְּמַעֲרָב וְאַפִּיק לֵיהּ, וְעַל דָּא תָּנִינָן אָדָם מֵאֲתַר דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נָפַק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד וְאָמַר, מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי, שֶׁכְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אָדָם, הִזְדַּעְזְעוּ כָּל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְיוֹם השִּׁשִּׁי הָיָה עוֹלֶה בְּדַרְגוֹתָיו, עַד שֶׁעָלָה רָצוֹן עֶלְיוֹן וְהֵאִיר תְּחִלָּת כָּל הָאוֹרוֹת. וּפָתַח שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא. וְהַדָּרוֹם הֶרְאָה תּוֹקֶף הָאוֹר שֶׁיָּרַשׁ מֵהרֹאשׁ וְהִתְחַזֵּק בַּמִּזְרָח. מִזְרָח חִזֵּק אֶת הַצָּפוֹן, וְהַצָּפוֹן הִתְעוֹרֵר וְהִתְפַּשֵּׁט, וְקָרָא בְּכח גָּדוֹל לַמַּעֲרָב לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ. אָז המַעֲרָב עָלָה בַּצָּפוֹן וְנִקְשַׁר בּוֹ. אַחַר כָּךְ הַדָּרוֹם בָּא וְאָחַז בַּמַּעֲרָב, וְסוֹבְבוּ לוֹ דָּרוֹם וְצָפוֹן, לְאֵלּוּ גִּדְרוֹת הַגָּן. אָז הַמִּזְרָח קָרַב בַּמַּעֲרָב, וּמַעֲרָב שָׁרָה בְּחֶדְוָה וּבִקֵּשׁ מִכֻּלָּם, וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. שֶׁיִּהְיֶה בְּדוּגְמָא זוֹ בְּאַרְבַּעַה צְדָדִים וּמַעְלָה וּמַטָּה. וּמִזְרָח נִדְבַּק בַּמַּעֲרָב, וְהוֹצִיא אוֹתוֹ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, אָדָם מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָצָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

רבי שמעון קם ואמר, מסתכל הוינא דכד בעא קודשא בריך הוא למברי אדם, אזדעזעו כל עלאין ותתאין, ויומא שתיתאה הוה סליק בדרגוי עד דסלקא רעותא עלאה, ונהיר שירותא דכל נהורין. ופתח תרעא דמזרח דהא מתמן נהורא נפיק, ודרום אחמי תוקפיה דנהורא דירית מרישא ואתתקף במזרח, מזרח אתקיף לצפון, וצפון אתער ואתפשט וקרי בחיל סגי למערב למקרב ולאשתתפא בהדיה. כדין מערב סלקא בצפון ואתקשר ביה. לבתר דרום אתיא ואחיד במערב. וסחרין ליה דרום וצפון לאילין גדרי גנתא. כדין מזרח קריב במערב, ומערב שריא בחדוה ובעאת מכלהו, ואמר ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳, דלהוי כגוונא דא בארבע סטרין ועילא ותתא, ומזרח אתדבק במערב ואפיק ליה, ועל דא תנינן אדם מאתר דבית המקדש נפק.

רבי שמעון עמד ואמר, מסתכל הייתי, שכשרצה הקב"ה לברא אדם, הזדעזעו כל העליונים והתחתונים, ויום הששי היה עולה בדרגותיו, עד שעלה רצון עליון והאיר תחלת כל האורות. ופתח שער המזרח, שהרי משם האור יוצא. והדרום הראה תוקף האור שירש מהראש והתחזק במזרח. מזרח חזק את הצפון, והצפון התעורר והתפשט, וקרא בכח גדול למערב להתקרב ולהשתתף עמו. אז המערב עלה בצפון ונקשר בו. אחר כך הדרום בא ואחז במערב, וסובבו לו דרום וצפון, לאלו גדרות הגן. אז המזרח קרב במערב, ומערב שרה בחדוה ובקש מכלם, ואמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. שיהיה בדוגמא זו בארבעה צדדים ומעלה ומטה. ומזרח נדבק במערב, והוציא אותו. ועל זה שנינו, אדם ממקום בית המקדש יצא.

סוד אותיות אד"ם - כלול למעלה וכלול למטה

בראשית · מאמר 35 (יום השישי) · פיסקה 2 · דף לד ע"א

תּוּ ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְאִלֵּין תַּתָּאֵי דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָּא, רָזָא דִּשְׁמָא דָא דְּסָלִיק אָדָם, אָדָם מֵרָזָא סְתִימָא עִלָּאָה, אָדָם רָזָא דְּאַתְוָון, דְּהָא אָדָם כָּלִיל לְעֵילָּא וְכָלִיל לְתַתָּא, אָדָם אֶחָד לְעֵילָּא לְעֵילָּא, ם' סְתִימָא דְּאִיהִי ם' מִ׳לְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה׳, ד' תַּתָּאָה דִּסְתִימָא בְּמַעֲרָב. וְדָא כְּלָלָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, אִתְתַּקַּן לְעֵילָּא אִתְתַּקַּן לְתַתָּא.

עוֹד, נַעֲשֶׂה אָדָם, הקב"ה אָמַר לָאֵלּוּ התַּחְתּוֹנִים שֶׁבָּאוּ מִצַּד שֶׁלְּמַעְלָה. סוֹד שֶׁל שֵּׁם זֶה שֶׁעוֹלֶה אָדָם. אָדָם מִסּוֹד סָתוּם עֶלְיוֹן. אָדָם סוֹד הָאוֹתִיּוֹת. שֶׁהֲרֵי הָאָדָם כָּלוּל לְמַעְלָה וְכָלוּל לְמַטָּה. אָדָם אֶחָד לְמַעְלָה לְמַעְלָה. ם סְתוּמָה שֶׁהִיא ם מִלְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה (ישעיהו ט ו). ד' תַּחְתּוֹנָה שֶׁסְּתוּמָה בַּמַּעֲרָב. וְזֶה כְּלָלוּת שֶׁלְּמַעְלָה וְמַטָּה. נִתְקָן לְמַעְלָה וְנִתְקָן לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

תו ׳נעשה אדם׳, קודשא בריך הוא אמר לאלין תתאי דאתו מסטרא דלעילא, רזא דשמא דא דסליק אדם, אדם מרזא סתימא עלאה, אדם רזא דאתוון, דהא אדם כליל לעילא וכליל לתתא, אדם אחד לעילא לעילא, ם' סתימא דאיהי ם' מ׳לםרבה המשרה׳, ד' תתאה דסתימא במערב. ודא כללא דלעילא ותתא, אתתקן לעילא אתתקן לתתא.

עוד, נעשה אדם, הקב"ה אמר לאלו התחתונים שבאו מצד שלמעלה. סוד של שם זה שעולה אדם. אדם מסוד סתום עליון. אדם סוד האותיות. שהרי האדם כלול למעלה וכלול למטה. אדם אחד למעלה למעלה. ם סתומה שהיא ם מלםרבה המשרה (ישעיהו ט ו). ד' תחתונה שסתומה במערב. וזה כללות שלמעלה ומטה. נתקן למעלה ונתקן למטה.

אדם נברא זכר ונוקבא דבוקים בצדו - והקב"ה נסרה ותקנה ככלה

בראשית · מאמר 35 (יום השישי) · פיסקה 3 · דף לד ע"א

אִלֵּין אַתְוָון, כַּד נַחֲתָא לְתַתָּא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּאַשְׁלָמוּתֵיהּ, אִשְׁתַּכַּח דְּכַר וְנוּקְבָא, וְנוּקְבָא בְּסִטְרוֹי אִתְדַּבְּקַת עַד דְּאַפִּיל עִלָּוֵיהּ שִׁנְתָּא וּדְמוּךְ, וַהֲוָה רָמִי בַּאֲתַר דְּבֵי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וְנָסַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְתַקִּין לָהּ כְּמָה דִּמְתַקְּנִין לְכַלָּה וְאַעֲלָה לֵיהּ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳.

אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה כֻּלָּם כְּאֶחָד בִּשְׁלֵמוּתוֹ, נִמְצָא זָכָר וְנוּקְבָּא, וּהנוּקְבָּא בְּצִדּוֹ נִדְבְּקָה עַד שֶׁהִפִּיל עָלָיו שֵׁינָה וַיִּשַׁן, וְהָיָה מֻטָּל בִּמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה. וְנִסֵּר אוֹתוֹ הקב"ה וְתִקֵּן אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁמְּתַקְנִים לַכַּלָּה, וְהִכְנִיסָהּ אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

אלין אתוון, כד נחתא לתתא כלהו כחדא באשלמותיה, אשתכח דכר ונוקבא, ונוקבא בסטרוי אתדבקת עד דאפיל עלויה שנתא ודמוך, והוה רמי באתר דבי מקדשא לתתא, ונסר ליה קודשא בריך הוא ותקין לה כמה דמתקנין לכלה ואעלה ליה, הדא הוא דכתיב ׳ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה׳.

אלו האותיות כשירדו למטה כלם כאחד בשלמותו, נמצא זכר ונוקבא, והנוקבא בצדו נדבקה עד שהפיל עליו שינה וישן, והיה מטל במקום בית המקדש למטה. ונסר אותו הקב"ה ותקן אותה כמו שמתקנים לכלה, והכניסה אליו. זהו שכתוב ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.

הקטע של היום בקצבים האחרים

הלימוד המלא, עם בורר הזמן, סימון "למדתי היום" וכל המפרשים, נמצא למעלה בדף. אפשר גם לעיין בלימוד זוהר: מאיפה מתחילים.

הלימוד רץ ברצף אחד קבוע: ההקדמה, כל הזוהר על הפרשות, האדרות וספרא דצניעותא, ולבוחרים בהיקף המורחב גם תיקוני הזוהר, הזוהר חדש והתוספות. לכל קצב יש לוח משלו: כל הלומדים באותו קצב לומדים היום את אותו קטע, וכך אפשר ללמוד יחד ולשתף. מעבר לקצב אחר מעביר ללוח של הקצב החדש, ולכן הקטע של היום יהיה אחר. מי שסימן "למדתי" יקבל הצעה להמשיך ממקומו הקודם. החלוקה נעשית על גבולות פסקאות ועמודים, לא באמצע ענין.