ממלכת הזוהר › פסוקים › תהילים › תהילים קד יד

מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם - מה אומר הזוהר על תהילים קד יד

הפסוק "מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ" (תהילים קד יד) מובא בזוהר ב-5 מקומות. בין הנושאים: כשמתהפך הלהט היא משוטטת והורגת תינוקות - בפגימת הלבנה; נדבקה בקין ובאדם - ומנעמה ועזא ועזאל התפשטו רוחות ושדים; ועשב לעבודת האדם אלו נשמות הצדיקים - אדם רוכב על הבהמה….

הפסוק

מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃

בלי ניקוד: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. כשמתהפך הלהט היא משוטטת והורגת תינוקות - בפגימת הלבנה
    בראשית · מאמר 8 (יהי מארת) · פיסקה 4 · דף יט ע"ב
    בשעתא דההוא להט אתהפך, ערקת ומשטטת בעלמא ואשכחת רביי דאתחזון לאתענשא, וחייכת בהו וקטילת לון. ודא איהו בגריעו דסיהרא דאזעירת נהורה, ודא ׳מארת׳.
  2. נדבקה בקין ובאדם - ומנעמה ועזא ועזאל התפשטו רוחות ושדים
    בראשית · מאמר 8 (יהי מארת) · פיסקה 5 · דף יט ע"ב
    כד אתיליד קין לא יכלא לאתדבקא ביה, לבתר אתקריבת בהדיה ואולידת רוחין וטיסין. אדם מאה ותלתין שנין שמש ברוחין נוקבין, עד דאתת נעמה, ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה…
  3. ועשב לעבודת האדם אלו נשמות הצדיקים - אדם רוכב על הבהמה אוכל ומכניסם בתוכו וניזון העולם בזכותם
    פנחס · מאמר 12 (ויין ישמח לבב אנוש - סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס) · פיסקה 12 · דף ריז ע"א
    ׳ועשב לעבודת האדם׳ - אלין אינון נשמתהון דצדיקייא, דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל, ואעיל לון בגוויה, ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם, דכתיב ביה, ׳ועל דמות הכסא…
  4. שיר פשוט כפול משולש ומרובע - ועליית התפלה בנגון בשם יהו"ה
    תיקוני זוהר · מאמר 23 (תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה) · פיסקה 58 · דף נא ע"א
    ועוד שופ״ר הולך רבי״ע דרג״א תרי טעמ״י, בההוא זמנא דיתמחון חייביא מעלמא, ° סלקא צלותא בנגונא בארבע מינין, דאינון שיר פשוט ודא י', שיר כפול ודא י״ה, שיר משולש ודא יה״ו,…
  5. ׳כל שיח השדה׳ צדיק ועשב יעקב - ואין עבודה אלא תפלה
    תיקוני זוהר · מאמר 46 (תיקון נא - ריבוי האתין, שיח ועשב השדה ואין עבודה אלא תפלה) · פיסקה 1 · דף פט ע"א
    ° בראשית ברא אלהי״ם ׳את השמים ואת הארץ׳, מאי את, אלא הכי אוקמוה קדמאין, כל אתין לרבויא, ודא א״ת, אורייתא כלילא מא' ועד ת', דבה אתבריאו שמיא וארעא, ° ועוד את השמים, שמים…