שיר פשוט כפול משולש ומרובע - ועליית התפלה בנגון בשם יהו"ה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 58 · דף נא ע"א
לשון הזוהר
וְעוֹד שׁוֹפָ״ר הוֹלֵךְ רָבִי״עַ דַּרְגָּ״א תְרֵי טַעֲמֵ״י, בְהַהוּא זִמְנָא דְיִתְמַחוּן חַיָּיבַיָּא מֵעָלְמָא, ° סָלְקָא צְלוֹתָא בְנִגּוּנָא בְּאַרְבַּע מִינִין, דְּאִינוּן שִׁיר פָּשׁוּט וְדָא י', שִׁיר כָּפוּל וְדָא י״ה, שִׁיר מְשׁוּלָשׁ וְדָא יה״ו, שִׁיר מְרוּבַּע וְדָא יהו״ה, ° בִּשְׁמָא דְיהו״ה סָלְקָא צְלוֹתָא בְנִגּוּנָא, אוֹרַיְתָא בְנִגּוּנָא, שְׁכִינְתָּא בְנִגּוּנָא, יִשְׂרָאֵל סָלְקִין מִגּוֹ גָלוּתָא בְנִגּוּנָא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהו״ה. צְלוֹתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, סָלְקָא לְגַבֵּיהּ דְּמַלְכָּא בַעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת וּבַעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת וּבַעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, דְּאִינוּן י י י', ° וַעֲשָׂרָה כִּתּוֹת דְּמַלְאָכִים יִתְעָרוּן לְגַבַּיְיהוּ, ° וְסָלְקִין לוֹן לְגַבֵּי עֲשַׂר סְפִירָן, ° וְנִגּוּנִין סָלְקִין מִנַּיְיהוּ מְרוּבָּעִים מִסִּטְרָא דְרָבִי״עַ בְּאַרְבַּע חֵיוָון, ° וְאִינוּן ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ אִינוּן תְּמַנְיָא, וְאִינוּן יאהדונה״י, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שם) ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳, כַד יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחֵיוָן תְּמַנְיָא, ° דְאִינוּן חֵיוָן עִתִּים חָשׁוֹת עִתִּים מְמַלְּלוֹת, ° וְכֻלְּהוּ מְחָאָן בְּגַדְפַיְיהוּ בְּנִגּוּנָא, וְנִגּוּנָא בְהוֹן (סלקא) בְּאַרְבַּע אַנְפִּין, לְכָל סִטְרָא מְרוּבָּעִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת׳ (יחזקאל א, ו) מֵהֶם, לְכָל חַיָּה תְמַנְיָא אִינוּן בֵּין אַנְפִּין וְגַדְפִין, לָקֳבֵל תְּמַנְיָא דִי בְּהוֹן שַׁבַּח מֹשֶׁה אָ״ז.
תרגום
ועוד: 'שׁוֹפָר הוֹלֵךְ רָבִיעַ' - דרגת שני הטעמים, באותה שעה שיימחו הרשעים מן העולם, עולה התפילה בניגון בארבעה מינים, שהם: שיר פשוט - וזה י', שיר כפול - וזה י"ה, שיר משולש - וזה יה"ו, שיר מרובע - וזה יהו"ה. בשם יהו"ה עולה התפילה בניגון, התורה בניגון, השכינה בניגון, ישראל עולים מתוך הגלות בניגון, זהו שכתוב ' ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה׳ (שמות טו, א) '. התפילה שהיא השכינה עולה אל המלך בעשרה זיכרונות ובעשר מלכויות ובעשרה שופרות, שהם י י י', ועשר כיתות מלאכים מתעוררות אליהם ומעלות אותם אל עשר הספירות, וניגונים עולים מהם מרובעים מצד 'רביע' בארבע החיות, והן ' ׳חיות קטנות עם גדולות׳ ' - שמונה, והן יאהדונה"י, ועליהם נאמר (שם) ' ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ ' - כאשר יהיה הקב"ה בשכינתו בחיות השמונה, שהן חיות 'עתים חשות עתים ממללות', וכולן מכות בכנפיהן בניגון, והניגון בהן (עולה) בארבע פנים, לכל צד מרובעות, זהו שכתוב ' ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת׳ (יחזקאל א, ו) מֵהֶם' - לכל חיה שמונה יש בין פנים וכנפיים, כנגד השמונה שבהן שיבח משה 'אָז'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועוד שופ״ר הולך רבי״ע דרג״א תרי טעמ״י, בההוא זמנא דיתמחון חייביא מעלמא, ° סלקא צלותא בנגונא בארבע מינין, דאינון שיר פשוט ודא י', שיר כפול ודא י״ה, שיר משולש ודא יה״ו, שיר מרובע ודא יהו״ה, ° בשמא דיהו״ה סלקא צלותא בנגונא, אוריתא בנגונא, שכינתא בנגונא, ישראל סלקין מגו גלותא בנגונא, ° הדא הוא דכתיב (שמות טו, א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהו״ה. צלותא דאיהי שכינתא, סלקא לגביה דמלכא בעשרה זכרונות ובעשרה מלכיות ובעשרה שופרות, דאינון י י י', ° ועשרה כתות דמלאכים יתערון לגבייהו, ° וסלקין לון לגבי עשר ספירן, ° ונגונין סלקין מנייהו מרובעים מסטרא דרבי״ע בארבע חיוון, ° ואינון ׳חיות קטנות עם גדולות׳ אינון תמניא, ואינון יאהדונה״י, ועלייהו אתמר (שם) ׳אז ישיר משה׳, כד יהא קודשא בריך הוא בשכינתיה בחיון תמניא, ° דאינון חיון עתים חשות עתים ממללות, ° וכלהו מחאן בגדפייהו בנגונא, ונגונא בהון (סלקא) בארבע אנפין, לכל סטרא מרובעין, הדא הוא דכתיב ׳וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת׳ (יחזקאל א, ו) מהם, לכל חיה תמניא אינון בין אנפין וגדפין, לקבל תמניא די בהון שבח משה א״ז.
התרגום: ועוד: 'שופר הולך רביע' - דרגת שני הטעמים, באותה שעה שיימחו הרשעים מן העולם, עולה התפילה בניגון בארבעה מינים, שהם: שיר פשוט - וזה י', שיר כפול - וזה י"ה, שיר משולש - וזה יה"ו, שיר מרובע - וזה יהו"ה. בשם יהו"ה עולה התפילה בניגון, התורה בניגון, השכינה בניגון, ישראל עולים מתוך הגלות בניגון, זהו שכתוב ' ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה׳ (שמות טו, א) '. התפילה שהיא השכינה עולה אל המלך בעשרה זיכרונות ובעשר מלכויות ובעשרה שופרות, שהם י י י', ועשר כיתות מלאכים מתעוררות אליהם ומעלות אותם אל עשר הספירות, וניגונים עולים מהם מרובעים מצד 'רביע' בארבע החיות, והן ' ׳חיות קטנות עם גדולות׳ ' - שמונה, והן יאהדונה"י, ועליהם נאמר (שם) ' ׳אז ישיר משה׳ ' - כאשר יהיה הקב"ה בשכינתו בחיות השמונה, שהן חיות 'עתים חשות עתים ממללות', וכולן מכות בכנפיהן בניגון, והניגון בהן (עולה) בארבע פנים, לכל צד מרובעות, זהו שכתוב ' ׳וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת׳ (יחזקאל א, ו) מהם' - לכל חיה שמונה יש בין פנים וכנפיים, כנגד השמונה שבהן שיבח משה 'אז'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: סלקא צלותא בניגונא. רוצה לומר זהו שופר הולך שהוא ניגונא דצלותא כמו שכתוב (תהלים קנ ג) הללוהו בתקע שופר, דהוא ניגון הראשון מעשרה ניגונים כמו שאומר לקמן ב', ואמר בארבעה מינין רוצה לומר זהו רביע, ואמר דאינון שיר פשוט כו' - שהן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: