ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 57 (נא ע"א)

׳בכסה׳ - החודש שהלבנה מתכסה בו ותיקון מטעמי התפלות

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 57 · דף נא ע"א

לשון הזוהר

° וּבְזִמְנָא דְּדָחֲקִין לָהּ לְאִסְתַּכָּלָא בָהּ, אִתְכַּסְיָא מִכָּל וָכֹל, וְאֵימָתַי בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ג), מַאי בַּכֶּסֶה בְּיַרְחָא דְאִתְכַּסְיָיא בֵּיהּ סִיהֲרָא, ° בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְכְּסִיאַת מִנֵּיהּ, אִיהִי אָמְרַת לְיִשְׂרָאֵל דִּיְתַקְנוּן צְלוֹתִין בְּמַאֲכָלִין טָבִין, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, ° דִּצְלוֹתָא שְׁקִילָא כְּכָל פִּקּוּדִין, בְּהַהוּא זִמְנָא יֵימָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים׳ (בראשית כז, ד) בִּרְעוּתָא דִשְׁכִינְתָּא, כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וְתַקִּנַּת שְׁכִינְתָּא עִם יִשְׂרָאֵל מַאֲכָלִין דִּצְלוֹתִין דְּאִינוּן קָרְבָּנִין, ° וּבְזִמְנָא דְאִיהִי תַקִּינַת מְזוֹנָא לְמַלְכָּא, יְהִיבַת לוֹן עִיטָא לְאַתְעָרָא בַשּׁוֹפָר, ° דְּבֵיהּ עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַכְנָשָׁא בֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא מֵאַרְבַּע סִטְרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵירוּתֵינוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, ° וְאִיהוּ חָשִׁיב דְּאִיהוּ יוֹמָא דְּדִינָא דִילֵיהּ וּבָרַח (ס"א וּבראש השנה) עַד הַהוּא זִמְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאֲרִיךְ עֲלַיְיהוּ דְחַיָּיבַיָּא, וּלְבַסּוֹף אַפְסִיק לוֹן וְחָרִיב לוֹן מֵעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ מַאֲרִי״ךְ טַרְחָ״א סוֹף פָּסוּ״ק.

תרגום

ובזמן שדוחקים לה להסתכל בה, מתכסה מכול, ואימתי? בחודש השביעי, זהו שכתוב ' ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ג) ' - מהו 'בכסה'? בחודש שמתכסה בו הלבנה. באותה שעה שמתכסית ממנו, היא אומרת לישראל שיתקנו תפילות במאכלים טובים, ממצוות עשה, שהתפילה שקולה ככל המצוות, באותה שעה יאמר הקב"ה לישראל ' ׳וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים׳ (בראשית כז, ד) ' ברצון השכינה, 'כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי' ממצוות עשה, ותתקן השכינה עם ישראל מאכלי התפילות שהם הקרבנות, ובזמן שהיא מתקנת מזון למלך, נותנת להם עצה להתעורר בשופר, שבו עתיד הקב"ה לכנס בו את ישראל מן הגלות מארבעה צדדים, זהו שכתוב 'תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ', והוא נחשב שהוא יום דינו, ובורח (נוסח אחר: ובראש השנה) עד אותה שעה שהקב"ה מאריך אפו לרשעים, ולבסוף מפסיק אותם ומחריב אותם מן העולם, וזהו 'מַאֲרִיךְ' - 'טַרְחָא' - 'סוֹף פָּסוּק'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ובזמנא דדחקין לה לאסתכלא בה, אתכסיא מכל וכל, ואימתי בירחא שביעאה, הדא הוא דכתיב ׳תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׳ (תהלים פא, ג), מאי בכסה בירחא דאתכסייא ביה סיהרא, ° בההוא זמנא דאתכסיאת מניה, איהי אמרת לישראל דיתקנון צלותין במאכלין טבין, מפקודין דעשה, ° דצלותא שקילא ככל פקודין, בההוא זמנא יימא קודשא בריך הוא לישראל, ׳ועשה לי מטעמים׳ (בראשית כז, ד) ברעותא דשכינתא, כאשר אהבתי מפקודין דעשה, ותקנת שכינתא עם ישראל מאכלין דצלותין דאינון קרבנין, ° ובזמנא דאיהי תקינת מזונא למלכא, יהיבת לון עיטא לאתערא בשופר, ° דביה עתיד קודשא בריך הוא לאכנשא ביה לישראל מן גלותא מארבע סטרין, הדא הוא דכתיב תקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס לקבץ גליותינו, ° ואיהו חשיב דאיהו יומא דדינא דיליה וברח (ס"א ובראש השנה) עד ההוא זמנא קודשא בריך הוא מאריך עלייהו דחייביא, ולבסוף אפסיק לון וחריב לון מעלמא, ודא איהו מארי״ך טרח״א סוף פסו״ק.

התרגום: ובזמן שדוחקים לה להסתכל בה, מתכסה מכול, ואימתי? בחודש השביעי, זהו שכתוב ' ׳תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׳ (תהלים פא, ג) ' - מהו 'בכסה'? בחודש שמתכסה בו הלבנה. באותה שעה שמתכסית ממנו, היא אומרת לישראל שיתקנו תפילות במאכלים טובים, ממצוות עשה, שהתפילה שקולה ככל המצוות, באותה שעה יאמר הקב"ה לישראל ' ׳ועשה לי מטעמים׳ (בראשית כז, ד) ' ברצון השכינה, 'כאשר אהבתי' ממצוות עשה, ותתקן השכינה עם ישראל מאכלי התפילות שהם הקרבנות, ובזמן שהיא מתקנת מזון למלך, נותנת להם עצה להתעורר בשופר, שבו עתיד הקב"ה לכנס בו את ישראל מן הגלות מארבעה צדדים, זהו שכתוב 'תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו', והוא נחשב שהוא יום דינו, ובורח (נוסח אחר: ובראש השנה) עד אותה שעה שהקב"ה מאריך אפו לרשעים, ולבסוף מפסיק אותם ומחריב אותם מן העולם, וזהו 'מאריך' - 'טרחא' - 'סוף פסוק'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובזמנא דדחקין כו' והיא בעת המולד, דנשארת נקודה לבד, ואז מארת חסר, ולוחמין למעלה עם השעיר, וכל שכן בראש השנה, זמן הדין, ואז מתכסה מן החמה לגמרי:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: