בת מלך פנימית סגורה - שלא ראתה החמה פגם הלבנה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 56 · דף נא ע"א
לשון הזוהר
[נא.] ° וְדָא אִיהוּ דַרְגָּ״א תְרֵי טַעֲמֵ״י, דְמִסִּטְרָא (דף נא ע״א) דְפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מְמַנָּא דְעִשָׂו ° אִיהוּ רָבִי״עַ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאִיהִי דַרְגָּ״א עֲלַיְיהוּ, ° וְאִי תֵימָא דְשָׁלְטָא עַל שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, הָא אָמַר קְרָא (ישעיה מב, ח) אֲנִי יהו״ה ׳הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים׳, ° וּכְבוֹדִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, ׳לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן׳ אֵל אַחֵר, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וּבְגִין דָּא בְשִׁית יוֹמִין דְּשָׁלְטָא ° סַם הַמָּוְת, אֵל אַחֵר, ° אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא ׳יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳ (יחזקאל מו, א), בְּשַׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים דְּלָא שָׁלְטִין מְמַנָּן בִּישִׁין, אִתְּמַר בְּהוֹן (נ״א בה) ׳וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ׳. ° וְעוֹד רָבִי״עַ אִיהוּ ° כְּגַוְונָא דָא כּ, וּלְזִמְנִין כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] ׳בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ סְגִירָא בְּבֵיתָא, וְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא לְעוֹלָם לָא אִסְתַּכְּלַת בָּהּ ° חַמָּה בִישָׁא, גֵיהִנָּם סַם הַמָּוְת נוּקְבָא בִישָׁא, ° כָּל שֶׁכֵּן אֵל אַחֵר, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, לְעוֹלָם לָא חָזָא חַמָּה פְּגִימוּתָא דְסִיהֲרָא, דִּבְזִמְנָא דְחַמָּה נָפְקָא (נפקא) מִמִּזְרָח, סִיהֲרָא חָזְרַת אַנְפָּהָא מִינֵיהּ כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] וּבְגִין דָּא אָמַר בִּלְעָם הָרָשָׁע ° ׳לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כא), עָמָל וָאָוְן סמא״ל וְנָחָשׁ.
תרגום
[ נא. ] וזוהי דרגת שני הטעמים, שמצד (דף נא ע"א) מצוות לא תעשה, הממונה על עשו הוא 'רָבִיעַ' על ישראל, והיא דרגה עליהם, ואם תאמר ששולט על השכינה השרויה עמם בגלות - הרי אמר הכתוב (ישעיה מב, ח) 'אֲנִי יְהוָה ׳הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים׳ ' - 'וכבודי' זו שכינה עליונה, ' ׳לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן׳ ' - אל אחר, 'וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים' זו שכינה תחתונה, ומשום כך בששת הימים ששולט סם המוות - אל אחר - נאמר בשכינה ' ׳יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳ (יחזקאל מו, א) ', בשבת ובראשי חודשים, שאין הממונים הרעים שולטים, נאמר בהם (נוסח אחר: בה) ' ׳וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ׳ '. ועוד, 'רביע' הוא כדוגמה זו כ, ולפעמים כדוגמה זו [ ציור ]: בת מלך פנימית סגורה בבית, והיא הלבנה הקדושה, שלעולם לא מסתכלת בה החמה הרעה - גיהינום, סם המוות, נוקבא רעה, כל שכן אל אחר, שכך פירשוהו הראשונים: לעולם לא ראתה החמה את פגם הלבנה, שבזמן שהחמה יוצאת (יוצאת) ממזרח, הלבנה מחזירה פניה ממנה כדוגמה זו [ ציור ]. ומשום כך אמר בלעם הרשע ' ׳לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כא) ' - 'עמל' ו'און' - סמאל ונחש.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [נא.] ° ודא איהו דרג״א תרי טעמ״י, דמסטרא (דף נא ע״א) דפקודין דלא תעשה ממנא דעשו ° איהו רבי״ע על ישראל, ואיהי דרג״א עלייהו, ° ואי תימא דשלטא על שכינתא דאיהי עמהון בגלותא, הא אמר קרא (ישעיה מב, ח) אני יהו״ה ׳הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׳, ° וכבודי שכינתא עלאה, ׳לאחר לא אתן׳ אל אחר, ותהלתי לפסילים דא שכינתא תתאה, ובגין דא בשית יומין דשלטא ° סם המות, אל אחר, ° אתמר בשכינתא ׳יהיה סגור ששת ימי המעשה׳ (יחזקאל מו, א), בשבת ובראשי חדשים דלא שלטין ממנן בישין, אתמר בהון (נ״א בה) ׳וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׳. ° ועוד רבי״ע איהו ° כגוונא דא כ, ולזמנין כגוונא דא [ ציור ] ׳בת מלך פנימה׳ סגירא בביתא, ואיהי סיהרא קדישא לעולם לא אסתכלת בה ° חמה בישא, גיהנם סם המות נוקבא בישא, ° כל שכן אל אחר, דהכי אוקמוהו קדמאין, לעולם לא חזא חמה פגימותא דסיהרא, דבזמנא דחמה נפקא (נפקא) ממזרח, סיהרא חזרת אנפהא מיניה כגוונא דא [ ציור ] ובגין דא אמר בלעם הרשע ° ׳לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל׳ (במדבר כג, כא), עמל ואון סמא״ל ונחש.
התרגום: [ נא. ] וזוהי דרגת שני הטעמים, שמצד (דף נא ע"א) מצוות לא תעשה, הממונה על עשו הוא 'רביע' על ישראל, והיא דרגה עליהם, ואם תאמר ששולט על השכינה השרויה עמם בגלות - הרי אמר הכתוב (ישעיה מב, ח) 'אני יהוה ׳הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׳ ' - 'וכבודי' זו שכינה עליונה, ' ׳לאחר לא אתן׳ ' - אל אחר, 'ותהלתי לפסילים' זו שכינה תחתונה, ומשום כך בששת הימים ששולט סם המוות - אל אחר - נאמר בשכינה ' ׳יהיה סגור ששת ימי המעשה׳ (יחזקאל מו, א) ', בשבת ובראשי חודשים, שאין הממונים הרעים שולטים, נאמר בהם (נוסח אחר: בה) ' ׳וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׳ '. ועוד, 'רביע' הוא כדוגמה זו כ, ולפעמים כדוגמה זו [ ציור ]: בת מלך פנימית סגורה בבית, והיא הלבנה הקדושה, שלעולם לא מסתכלת בה החמה הרעה - גיהינום, סם המוות, נוקבא רעה, כל שכן אל אחר, שכך פירשוהו הראשונים: לעולם לא ראתה החמה את פגם הלבנה, שבזמן שהחמה יוצאת (יוצאת) ממזרח, הלבנה מחזירה פניה ממנה כדוגמה זו [ ציור ]. ומשום כך אמר בלעם הרשע ' ׳לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל׳ (במדבר כג, כא) ' - 'עמל' ו'און' - סמאל ונחש.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ודא איהו דרגא כו'. רוצה לומר שיש שני מטעמים: דאהבה ושנאה כנ"ל, ועל כולן קאמר תרי טעמי כמו שמפרש והולך, דמסטרא דפקידין דלא תעשה כו' רביע כו' ואיהו דרגא כו' ועוד רביע כו' ושופר הולך מפרש למטה, ואי תימא דשלטא על שכינתא כו', רוצה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: