ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 55 (נ ע"ב)

כנפי השכינה המכסות באהבה - ו ׳עשה לי מטעמים׳ ממצוות עשה

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 55 · דף נ ע"ב

לשון הזוהר

[נ:] (ס"א (דף נ ע״ב) ° וְגַדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן כִּסּוּי דַּם חַיָּה וְעוֹף, דִּמְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ בִרְחִימוּ, וְכַד מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ בִרְחִימוּ דְאַהֲבָה, מֵי טוֹפָנָא לָא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, מַיִם רַבִּים דְּמֵי טוֹפָנָא ׳לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה׳ דְיִשְׂרָאֵל בַּאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא) ° בְּהַהוּא זִמְנָא כָּרְסַיָּא יְהֵא עַל אַרְבַּע חֵיוָון, וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָר הוֹלֵ״ךְ רָבִי״עַ מְרוּבַּע, דַּרְגָּ״א בְּשִׁית דַּרְגִּין, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא (מלכים א י, יט), וְאָמַר מַלְכָּא עַל כָּרְסַיָּא בְּהַהִיא זִמְנָא ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי׳ (בראשית כז, ד) מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה ° דְאִתְיְיהִיבוּ מֵאַהֲבָה, ° וְלָא מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, דְהוּא אַקְרִיב לֵיהּ מְמַנָּא דְעִשָׂו, לְקַטְרְגָא בְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל, ° דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וְאֶת עִשָׂו שָׂנֵאתִי׳ (מלאכי א, ג).

תרגום

[ נ: ] (נוסח אחר: (דף נ ע"ב) וכנפי השכינה הם כיסוי דם חיה ועוף, המכסה עליהם באהבה, וכשמכסה עליהם באהבה - מי המבול אינם שולטים עליהם, 'מַיִם רַבִּים' של מי המבול ' ׳לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה׳ ' של ישראל באביהם שבשמים) באותה שעה הכיסא יהיה על ארבע החיות, וזהו 'שׁוֹפָר הוֹלֵךְ רָבִיעַ' מרובע, דרגה בשש דרגות, שהן 'שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא' (מלכים א י, יט), ואמר המלך על כסאו באותה שעה ' ׳וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי׳ (בראשית כז, ד) ' ממצוות עשה שניתנו מאהבה, ולא ממצוות לא תעשה, שאותן הקריב לו הממונה על עשו לקטרג בהן על ישראל, שבגללן נאמר ' ׳וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי׳ (מלאכי א, ג) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [נ:] (ס"א (דף נ ע״ב) ° וגדפוי דשכינתא אינון כסוי דם חיה ועוף, דמכסי עלייהו ברחימו, וכד מכסי עלייהו ברחימו דאהבה, מי טופנא לא שלטא עלייהו, מים רבים דמי טופנא ׳לא יוכלו לכבות את האהבה׳ דישראל באבוהון דבשמיא) ° בההוא זמנא כרסיא יהא על ארבע חיוון, ודא איהו שופר הול״ך רבי״ע מרובע, דרג״א בשית דרגין, דאינון שש מעלות לכסא (מלכים א י, יט), ואמר מלכא על כרסיא בההיא זמנא ׳ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי׳ (בראשית כז, ד) מפקודין דעשה ° דאתייהיבו מאהבה, ° ולא מפקודין דלא תעשה, דהוא אקריב ליה ממנא דעשו, לקטרגא בהון לישראל, ° דבגינייהו אתמר ׳ואת עשו שנאתי׳ (מלאכי א, ג).

התרגום: [ נ: ] (נוסח אחר: (דף נ ע"ב) וכנפי השכינה הם כיסוי דם חיה ועוף, המכסה עליהם באהבה, וכשמכסה עליהם באהבה - מי המבול אינם שולטים עליהם, 'מים רבים' של מי המבול ' ׳לא יוכלו לכבות את האהבה׳ ' של ישראל באביהם שבשמים) באותה שעה הכיסא יהיה על ארבע החיות, וזהו 'שופר הולך רביע' מרובע, דרגה בשש דרגות, שהן 'שש מעלות לכסא' (מלכים א י, יט), ואמר המלך על כסאו באותה שעה ' ׳ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי׳ (בראשית כז, ד) ' ממצוות עשה שניתנו מאהבה, ולא ממצוות לא תעשה, שאותן הקריב לו הממונה על עשו לקטרג בהן על ישראל, שבגללן נאמר ' ׳ואת עשו שנאתי׳ (מלאכי א, ג) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וגדפוי דשכינתא כו'. צ"ל לפי שמסיים שם בזוהר חדש פ"ד ד' ולא יכנף עוד מוריך ואמר דכנפי השכינה יהון מכסין כו' ואמר שם דמי טופנא מתגבר בגלותא אבל אש מים רבים כו' אבל נראה שכל זה יתר הוא ולא שייך כאן ועיין לעיל נ"ז ג', וכאן צריך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: