ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 47: ׳כי רותה בשמים חרבי׳ - חרב הדין הנתונה בידי מלאך המות › פיסקה 2 (יט ע"ב)

׳וחרבו שלופה בידו׳ - רשות הדין הנתונה למלאך

שמות · ׳כי רותה בשמים חרבי׳ - חרב הדין הנתונה בידי מלאך המות · מאמר 47 · פיסקה 2 · דף יט ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַחֶרֶב הַזֶּה הוּא הַדִּין שֶׁעוֹשֶׂה, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּרְא (דוד) אֶת מַלְאַךְ ה' עוֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (דברי הימים א כא, טז). וְכִי חֶרֶב שְׁלוּפָה הָיְתָה בְּיַד הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא, שֶׁהָיְתָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַחֶרֶב הַזֶּה הוּא הַדִּין שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (דברי הימים א כא, טז) וְכ - ִי חֶרֶב שְׁלוּפָה הָיְתָה בְּיַד הַמַּלְאָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, החרב הזה הוא הדין שעושה, דכתיב, ׳וירא (דוד) את מלאך ה' עומד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו׳ (דברי הימים א כא, טז). וכי חרב שלופה היתה ביד המלאך, אלא, שהיתה הרשות נתונה בידו לעשות דין.

התרגום: אמר רבי אבא, החרב הזה הוא הדין שעושה, שכתוב ׳וירא את מלאך ה' עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו׳ (דברי הימים א כא, טז) וכ - י חרב שלופה היתה ביד המלאך? אלא שהיתה הרשות נתונה בידו לעשות דין.

מן המפרשים

הסולם: אמר ר' אבא וכו': אר"א החרב הזה הוא הדין שעושה, שכתוב, וירא דוד את מלאך ה' עומד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו . ושואל וכי חרב שלופה היתה ביד המלאך. ומשיב, אלא שהיתה הרשות נתונה בידו לעשות דין, ורשות הזה מכונה חרב.

אור יקר: בני ישראל השרים המופקדי׳ על י״ב ]גבולי[ אלכסון שבידם עבודת ההנהגה כנודע, והיא עבורה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: