וישא דויד את עיניו וירא את מלאך - מה אומר הזוהר על דברי הימים א כא טז
הפסוק "וישא דויד את עיניו וירא את מלאך ה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על…" (דברי הימים א כא טז) מובא בזוהר ב-2 מקומות. בין הנושאים: ארץ ישראל תחת הקב"ה לבדו - ושעת ההשחתה בימי דוד; ׳וחרבו שלופה בידו׳ - רשות הדין הנתונה למלאך.
הפסוק
וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ ה׳ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
בלי ניקוד: וישא דויד את עיניו וירא את מלאך ה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושל͏ם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ארץ ישראל תחת הקב"ה לבדו - ושעת ההשחתה בימי דודנח · מאמר 7 (׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ - שריית השכינה כפי מעשי בני אדם) · פיסקה 3 · דף סא ע"איכול אף בארעא דישראל כן. והא תנינן ארעא דישראל לא שריא עלה רוחא אחרא ולא ממנא אחרא בר קודשא בריך הוא בלחודוי. תא חזי, דארעא דישראל הכי הוא דלא שריא עלה ממנא ולא שליחא…
- ׳וחרבו שלופה בידו׳ - רשות הדין הנתונה למלאךשמות · מאמר 47 (׳כי רותה בשמים חרבי׳ - חרב הדין הנתונה בידי מלאך המות) · פיסקה 2 · דף יט ע"באמר רבי אבא, החרב הזה הוא הדין שעושה, דכתיב, ׳וירא את מלאך ה' עומד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו׳ . וכי חרב שלופה היתה ביד המלאך, אלא, שהיתה הרשות נתונה בידו…