מלאך המות - רשות גמר הדין והשבת החרב לנדנה
שמות · ׳כי רותה בשמים חרבי׳ - חרב הדין הנתונה בידי מלאך המות · מאמר 47 · פיסקה 3 · דף יט ע"ב
לשון הזוהר
וְהָא אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאָךְ הַמָּוֶת, אִי לָאו דְּחֵיְיסְנָא לִיקָרָא דְּבִרְיָיתָא, פָּרַעְנָא לְהוּ בֵּית הַשְּׁחִיטָה, כַּבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֹּלָּא מִשּׁוּם דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּתָא בִּידֵיהּ, לְמֶעְבַּד גְּמַר דִּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין׳ (יהושע ה, יג). אִי הָכִי מַאי ׳וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ׳ (דברי הימים א כא, כז). אָמַר רִבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.
תרגום
וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אִם לֹא שֶׁאֲנִי חָס עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, אֶפְרַע לָהֶם אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה כַּבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת גְּמַר דִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (יהושע ה, יג) - הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין. אִם כָּךְ, מַה זֶּה ׳וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ׳? אָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והא אמר רבי יהושע בן לוי, אמר לי מלאך המות, אי לאו דחייסנא ליקרא דברייתא, פרענא להו בית השחיטה, כבהמה. אמר רבי אבא, כלא משום דאתייהיב רשותא בידיה, למעבד גמר דינא, הדא הוא דכתיב, ׳וחרבו שלופה בידו, הרשות נתונה בידו לעשות דין׳ (יהושע ה, יג). אי הכי מאי ׳וישב חרבו אל נדנה׳ (דברי הימים א כא, כז). אמר רבי אבא, שנחזר הדין לבעל הדין, והרשות למי שהרשות שלו.
התרגום: והרי אמר רבי יהושע בן לוי, אמר לי מלאך המות, אם לא שאני חס על כבוד הבריות, אפרע להם את בית השחיטה כבהמה. אמר רבי אבא, הכל משום שנתן רשות בידו לעשות גמר דין. זהו שכתוב ׳וחרבו שלופה בידו׳ (יהושע ה, יג) - הרשות נתונה בידו לעשות דין. אם כך, מה זה ׳וישב חרבו אל נדנה׳? אמר רבי אבא, שנחזר הדין לבעל הדין, והרשות למי שהרשות שלו.
מן המפרשים
הסולם: והא אמר ריב"ל וכו': ומקשה, והרי אמר ר' יהושע בן לוי, אמר לי מלאך המות אם לא הייתי חס על כבוד הבריות, הייתי מגלה להם את בית השחיטה כבהמה. משמע, שיש חרב ממש בידי מלאך המות. א"ר אבא הכל, דהיינו בכל מקום שכתוב חרב בעליונים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: