׳כי רותה בשמים חרבי׳
חרב הדין הנתונה בידי מלאך המות
׳חרב לה׳ מלאה דם - דין הקב"ה בשרי מעלה
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כשהקב"ה עוֹשֶׂה דִּין בַּשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, מַה כָּתוּב? ׳כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי׳ (ישעיה לד, ה) - וְכִי חֶרֶב יֵשׁ לַיהו"ה? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, חֶרֶב יֵשׁ לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳חֶרֶב לַיהו"ה מָלְאָה דָּם׳ (ישעיה לד, ה). וְכָתוּב ׳וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר׳ (ישעיה סו, טז).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בַּשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, מַה כְּתִיב, ׳כִּי רִוְּתָה בַּשָׁמַיִם חַרְבִּי׳ (ישעיהו לד, ה). וְכִי חֶרֶב אִית לַיהו"ה. אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, חֶרֶב אִית לֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳חֶרֶב לַיהו"ה מָלְאָה דָּם׳ (ישעיהו לד, ה). וּכְתִיב ׳וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר׳ (ישעיהו סו, טז).
׳וחרבו שלופה בידו׳ - רשות הדין הנתונה למלאך
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַחֶרֶב הַזֶּה הוּא הַדִּין שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (דברי הימים א כא, טז) - וְכִי חֶרֶב שְׁלוּפָה הָיְתָה בְּיַד הַמַּלְאָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַחֶרֶב הַזֶּה הוּא הַדִּין שֶׁעוֹשֶׂה, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּרְא (דוד) אֶת מַלְאַךְ ה' עוֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (דברי הימים א כא, טז). וְכִי חֶרֶב שְׁלוּפָה הָיְתָה בְּיַד הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא, שֶׁהָיְתָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין.
מלאך המות - רשות גמר הדין והשבת החרב לנדנה
וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אִם לֹא שֶׁאֲנִי חָס עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, אֶפְרַע לָהֶם אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה כַּבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת גְּמַר דִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (יהושע ה, יג) - הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין. אִם כָּךְ, מַה זֶּה ׳וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ׳ (דברי הימים א כא, כז)? אָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וְהָא אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאָךְ הַמָּוֶת, אִי לָאו דְּחֵיְיסְנָא לִיקָרָא דְּבִרְיָיתָא, פָּרַעְנָא לְהוּ בֵּית הַשְּׁחִיטָה, כַּבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֹּלָּא מִשּׁוּם דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּתָא בִּידֵיהּ, לְמֶעְבַּד גְּמַר דִּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין׳ (יהושע ה, יג). אִי הָכִי מַאי ׳וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ׳ (דברי הימים א כא, כז). אָמַר רִבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.
׳ויאנחו בני ישראל׳
האנחה למעלה ודין פמליא של מעלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.