ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 84: אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות › פיסקה 38 (רמב ע"א)

אמר הקבה בר יוחאי יאמר - כמה חביבות חבב הקבה לכנסת ישראל ששנה מעשיו לאכל ולשתות בשבילה

פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 38 · דף רמב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאי קָא אָתִיב לוֹן. אָמַר לֵיהּ, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא בַּר יוֹחָאי יֵימָּא. וַאֲתֵינָא לְמִשְׁאַל מִנָךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה חֲבִיבוּ חִבֵּב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּמִסְּגִיאוּ דִּרְחִימוּ דְּרָחִים לָהּ, שָׁנֵי עוֹבָדוֹי מִמַּה דְּהוּא עָבִיד. דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו אוֹרְחוֹי בְּמֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָּיא, בְּגִין רְחִימוּתָא, אָכִיל וְשָׁתָה. הוֹאִיל וְאָתֵי לְגַבָּהּ, עָבִיד רְעוּתָהּ. כַּלָּה עַיְילַת לַחוּפָּה, וּבָעָת לְמֵיכַל, לֵית דִּין דְּיֵיכוּל חֲתָנָהּ בַּהֲדָהּ, אַף עַל גַּב דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְמֶעְבַּד הָכִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה׳. הוֹאִיל וַאֲתֵינָא לְגַבָּהּ, וּלְמֵיעַל בַּהֲדָהּ לַחוּפָּה, ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי וְגוֹ'׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, והקב"ה מַה הֵשִׁיב לָהֶם? אָמַר לוֹ, אָמַר הקב"ה, הֲרֵי בַּר יוֹחַאי יֹאמַר, וּבָאתִי לִשְׁאֹל מִמְּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה חֲבִיבוּת חִבֵּב הקב"ה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּמֵרִבּוּי הָאַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ, שִׁנָּה מַעֲשָׂיו מִמַּה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֵין דְּרָכָיו בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה - בִּגְלַל הָאַהֲבָה אָכַל וְשָׁתָה. הוֹאִיל וּבָא אֶצְלָהּ, עָשָׂה רְצוֹנָהּ. כַּלָּה נִכְנֶסֶת לַחֻפָּה וְרוֹצָה לֶאֱכֹל, אֵין זֶה דִּין שֶׁיֹּאכַל חֲתָנָהּ עִמָּהּ אַף עַל גַּב שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ?! זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה׳ (שיר השירים ה, א) - הוֹאִיל וּבָאתִי אֶצְלָהּ וְלַעֲלוֹת עִמָּהּ לַחֻפָּה, ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי וְגוֹ'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, וקודשא בריך הוא מאי קא אתיב לון. אמר ליה, אמר קודשא בריך הוא, הא בר יוחאי יימא. ואתינא למשאל מנך. אמר רבי שמעון, כמה חביבו חבב קודשא בריך הוא לכנסת ישראל, ומסגיאו דרחימו דרחים לה, שני עובדוי ממה דהוא עביד. דאף על גב דלאו אורחוי במיכלא ומשתייא, בגין רחימותא, אכיל ושתה. הואיל ואתי לגבה, עביד רעותה. כלה עיילת לחופה, ובעת למיכל, לית דין דייכול חתנה בהדה, אף על גב דלאו ארחיה למעבד הכי. הדא הוא דכתיב ׳באתי לגני אחותי כלה׳. הואיל ואתינא לגבה, ולמיעל בהדה לחופה, ׳אכלתי יערי עם דבשי וגו'׳.

התרגום: אמר רבי שמעון, והקב"ה מה השיב להם? אמר לו, אמר הקב"ה, הרי בר יוחאי יאמר, ובאתי לשאל ממך. אמר רבי שמעון, כמה חביבות חבב הקב"ה לכנסת ישראל, ומרבוי האהבה שאוהב אותה, שנה מעשיו ממה שהוא עושה. שאף על גב שאין דרכיו באכילה ושתיה - בגלל האהבה אכל ושתה. הואיל ובא אצלה, עשה רצונה. כלה נכנסת לחפה ורוצה לאכל, אין זה דין שיאכל חתנה עמה אף על גב שאין דרכו לעשות כך?! זהו שכתוב ׳באתי לגני אחתי כלה׳ (שיר השירים ה, א) - הואיל ובאתי אצלה ולעלות עמה לחפה, ׳אכלתי יערי עם דבשי וגו'׳.

מן המפרשים

אור החמה: ומסגיאו דרחימו דרחים. וכו' הואיל ואתי לגבה וכו' אמנם התועלת הנמשך למלכות בזה הוא כי כאשר שפע הת"ת דק ומשתנה בבואו לה הנה בלי ספק יתערב בו כח הדין מפני שהת"ת רחמים גמורים וברדת השפע ממנו להתעבות בשחקים שהם נצח והוד טוחנים מן…

הסולם: אר"ש וקב"ה מאי וכו': א"ר שמעון, והקב"ה מה השיב להם. אמר לו, הקב"ה אמר, הרי בן יוחאי יש, יאמר. ובאתי לשאול ממך. א"ר שמעון, כמה חביבות חיבב הקב"ה את כנסת ישראל ומרוב האהבה שאהב אותה, שינה מעשיו ממה שדרכו לעשות, כי אע"פ שאין דרכו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: