ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 30: שערי הלב וגן עדן - סוד המזיקים בלילה ושליחות הנשמה למטרוניתא כיונת נח › פיסקה 4 (רכב ע"ב)

בזמן שהיא חיבת מה כתוב ברוחו - יד ליד לא ינקה רע, שהולך ממקום למקום כפי עונותיו

פנחס · שערי הלב וגן עדן - סוד המזיקים בלילה ושליחות הנשמה למטרוניתא כיונת נח · מאמר 30 · פיסקה 4 · דף רכב ע"ב

לשון הזוהר

וְעוֹד בְּזִמְנָא דְּאִיהִי חַיֶּיבֶת, מַה כְּתִיב בְּרוּחֵיהּ, ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא). דְּאָזִיל מִיָּד לְיָד, בְּמַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר הָרָע, דְּשַׁרְיָין עָלֵיהּ בְּחוֹבִין דִּילֵיהּ, וְזַרְקִין לֵיהּ מֵאֲתָר לַאֲתָר. וְהַאי אִיהוּ דְּאַחְזֵי גַּרְמֵיהּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמַלְכוּ אַחֲרָא, וּלְזִמְנִין בָּאַשְׁפָּה, כְּפוּם חוֹבוֹי. וְאִי אִיהוּ זַכָּאָה, כָּל מַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר טוֹב כֻּלְּהוּ, ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת, לְקַבְּלָהּ רוּחֵיהּ, וְסַלְּקִין לֵיהּ לְעֵילָּא, לַאֲתָר דְּחֵיוָן דְּכֻרְסְיָיא, וְתַּמָּן חֲזֵי, כַּמָה חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת, וּמַרְאוֹת דִּנְבוּאָה׳ (יחזקאל א, ח). וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּחֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִׁים בַּנְּבוּאָה. וְעוֹד ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, אַף עַל גַּב דּאוּקְמוּהַ בַּגְּמָרָא וְלָא חָסִיד אֲנִי שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֶׁנִים עַד ד' שָׁעוֹת וַאֲנִי׳ (תהילים פו, ב) ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ׳. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וכו' וַאֲנִי יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדָּם שַׁפִּיר וְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. מִיָד אִזְדָּמַן לֵיהּ צְפָרְדְּעַ וְאָמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ מְשַׁבַּחַת גַרְמָךְ לְמֵימָר ׳חֲצוֹת לַיְלָה אֲקוּם לְהוֹדוֹת לָּךְ׳ וַאֲנָא כָּל לֵילְיָא לָא שָׁכִיבְנָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ וּלְנָגְנָא קַמֵּיהּ. אֲמָר דָּוִד וַוי לְמְמָנָא דְּהַהוּא צְפָרְדְּעַ דְלָא יָדַע מַאי דְּאֲנָא אֲמֵינָא דְלָא אֲמֵינָא ׳כִּי חָסִיד אֲנִי׳.

תרגום

וְעוֹד, בִּזְמַן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת, מַה כָּתוּב בְּרוּחוֹ? ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא) - שֶׁהוֹלֵךְ מִיָּד לְיָד בְּמַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשּׁוֹרִים עָלָיו בַּחֲטָאָיו, וְזוֹרְקִים אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְזֶהוּ שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ בְּמַלְכוּת אַחֶרֶת, וְלִפְעָמִים בָּאַשְׁפָּה, כְּפִי עֲונוֹתָיו. וְאִם הוּא צַדִּיק, כָּל מַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הַטּוֹב כֻּלָּם, ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת׳ לְקַבֵּל רוּחַ, וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעֲלוֹת, לִמְקוֹם חַיּוֹת הַכִּסֵּא, וְשָׁם רוֹאֶה כַּמָּה חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת וּמַרְאוֹת נְבוּאָה. וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁחֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים שֶׁל נְבוּאָה. וְעוֹד, ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ (תהלים פו, ב) - אַף עַל גַּב שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בַּגְּמָרָא, וְלֹא חָסִיד אָנִי, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֵׁנִים עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת, וַאֲנִי ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ׳ (שם קיט) - וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וְכוּ', וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם שָׁפִיר וְשִׁלְיָה כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. מִיָּד נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְאָמְרָה לוֹ, לָמָּה אַתָּה מְשַׁבֵּחַ עַצְמְךְ לוֹמַר ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ׳? וַאֲנִי כָּל לַיְלָה לֹא יְשֵׁנָה לְשַׁבֵּחַ לוֹ וּלְנַגֵּן לְפָנָיו! אָמַר דָּוִד, אוֹי לַמְמֻנֶּה שֶׁל אוֹתָהּ צְפַרְדֵּעַ שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי ׳כִּי חָסִיד אָנִי׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועוד בזמנא דאיהי חייבת, מה כתיב ברוחיה, ׳יד ליד לא ינקה רע׳ (משלי יא, כא). דאזיל מיד ליד, במשריין דיצר הרע, דשריין עליה בחובין דיליה, וזרקין ליה מאתר לאתר. והאי איהו דאחזי גרמיה במדינה אחרת, או במלכו אחרא, ולזמנין באשפה, כפום חובוי. ואי איהו זכאה, כל משריין דיצר טוב כלהו, ׳ופניהם וכנפיהם פרודות, לקבלה רוחיה, וסלקין ליה לעילא, לאתר דחיון דכרסייא, ותמן חזי, כמה חזיונות, דמיונות, ומראות דנבואה׳ (יחזקאל א, ח). ובגין דא אוקמוה רבנן, דחלום אחד מששים בנבואה. ועוד ׳שמרה נפשי כי חסיד אני, אף על גב דאוקמוה בגמרא ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ד' שעות ואני׳ (תהילים פו, ב) ׳חצות לילה אקום להודות לך׳. ולא עוד אלא שכל מלכי מזרח ומערב וכו' ואני ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה. מיד אזדמן ליה צפרדע ואמר ליה למה את משבחת גרמך למימר ׳חצות לילה אקום להודות לך׳ ואנא כל ליליא לא שכיבנא לשבחא ליה ולנגנא קמיה. אמר דוד ווי לממנא דההוא צפרדע דלא ידע מאי דאנא אמינא דלא אמינא ׳כי חסיד אני׳.

התרגום: ועוד, בזמן שהיא חיבת, מה כתוב ברוחו? ׳יד ליד לא ינקה רע׳ (משלי יא, כא) - שהולך מיד ליד במחנות היצר הרע ששורים עליו בחטאיו, וזורקים אותו ממקום למקום. וזהו שמראה עצמו במדינה אחרת או במלכות אחרת, ולפעמים באשפה, כפי עונותיו. ואם הוא צדיק, כל מחנות היצר הטוב כלם, ׳ופניהם וכנפיהם פרודות׳ לקבל רוח, ומעלים אותו למעלות, למקום חיות הכסא, ושם רואה כמה חזיונות, דמיונות ומראות נבואה. ומשום זה פרשוה רבותינו שחלום אחד מששים של נבואה. ועוד, ׳שמרה נפשי כי חסיד אני׳ (תהלים פו, ב) - אף על גב שפרשוה בגמרא, ולא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ארבע שעות, ואני ׳חצות לילה אקום להודות לך׳ (שם קיט) - ולא עוד, אלא שכל מלכי מזרח ומערב וכו', ואני ידי מלכלכות בדם שפיר ושליה כדי לטהר אשה לבעלה. מיד נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו, למה אתה משבח עצמך לומר ׳חצות לילה אקום להודות לך׳? ואני כל לילה לא ישנה לשבח לו ולנגן לפניו! אמר דוד, אוי לממנה של אותה צפרדע שלא יודע מה שאני אומר, שלא אמרתי ׳כי חסיד אני׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: כמד"א פקודתו יקח אחר הוא פי' אחר במלת ופקודתך ומביא ראייה מפ' פקודתו יקח אחר שהיא אשתו אף פקודתו דהכא היא המ' אשת זעיר. וכפ"ז יש ב' טעמים למה נקרא המ' ופקודתך. תינח ההוא גרמא פי' עצם ששמו לוז שממנו נוצר האדם כמר"זל:

קרני אור: דאחזי גרמיה דאחזי גרמיה כו'. ר"ל מי שרואה בחלום שהוא במדינה אחרת, בודאי 'זרקין ליה' פי' לנשמתו ' מאתר לאתר ', 'ולזמנין' רואה בחלום שהוא 'באשפה', וק"ל. וכל זה דרש על פסוק ' שמרה נפשי ' שדרש גם רשב"י בזהר בע"א:

הסולם: ועוד בזמנא דאיהי וכו': ועוד בזמן שהנשמה היא חייבת, מה כתוב ברוחו, יד ליד לא ינקה רע. שהוא הולך מיד אל יד במחנות היצר הרע, שהם שורים עליו בעונותיו, וזורקים אותו ממקום למקום, וזה הוא שהאדם רואה את עצמו בחלומו, שהוא במדינה אחרת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: