ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 30

שערי הלב וגן עדן

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רכב.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד המזיקים בלילה ושליחות הנשמה למטרוניתא כיונת נח

שערי הלב עיני הלב נסתמות שלא מסתכלות במזיקים - שהם לילית, ומתכנסים ללב כיונים לארבותיהם

וְשַׁעָרֵי הַלֵּב, אוֹתָם עֵינַיִם נִסְתָּמוֹת, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלוֹת בַּמַּזִּיקִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם לִילִית, וְלֹא שׁוֹלְטִים בְּאוֹרוֹת הַלֵּב, שֶׁהֵם מַלְאָכִים שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים בְּכָל הָאֵיבָרִים כְּעַנְפֵי הָעֵץ לְכָל צַד. בְּאוֹתוֹ זְמַן הֵם כֻּלָּם אוֹרוֹת נִסְתָּרִים בַּלֵּב, וּמִתְכַּנְּסִים אֵלָיו כְּמוֹ יוֹנִים לַאֲרֻבּוֹתֵיהֶם, כְּמוֹ נֹחַ וְאִשְׁתּוֹ וְכָל מִין וּמִין שֶׁנִּכְנְסוּ עִמּוֹ לַתֵּבָה.

בלשון הזוהר

וְתַרְעִין דְּלִבָּא, אִינּוּן עַיְינִין מִסְתַּתְמִין, בְּגִין דְּלָא מִסְתַּכְּלִין בְּאִלֵּין מַזִּיקִין, דְּאִינּוּן לִילִית. וְלָא שַׁלְטִין בִּנְהוֹרִין דְּלִבָּא, דְּאִינּוּן מַלְאָכִים דְּמִתְפַּשְּׁטִין בְּכָל אֵבָרִים, כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא לְכָל סִטְרָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אִינּוּן כֻּלְּהוּ נְהוֹרִין סְתִימִין בְּלִבָּא, וּמִתְכַּנְשִׁין לְגַבֵּיהּ, ׳כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם׳ (ישעיה סא). כְּנֹחַ וְאִתְּתֵיהּ, וְכָל מִין וּמִין, דְּעָאלוּ עִמֵּיהּ בַּתֵּיבָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מזיקים מתגברים על אברי הגוף כמי המבול - כי חטא ביה ונשאר אלם בלי ראיה שמיעה וריח ודבור

וּמַזִּיקִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף, כְּמוֹ מֵי הַמַּבּוּל שֶׁגָּבְרוּ עָלָיו ט"ו אַמָּה, מִשּׁוּם שֶׁחָטָא בְּיָ"הּ, וְהִסְתַּלֵּק יָ"הּ מֵהַגּוּף וְנִשְׁאַר אִלֵּ"ם, בְּלִי רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה וְרֵיחַ וְדִבּוּר. וְסוֹד הַדָּבָר - (תהלים לט) ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה (הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וכאבי נֶעְכָּר) (תהלים לט, ג)׳. דּוּמִיָּ"ה - דּוֹ"ם יָ"הּ. כְּאוֹתוֹ זְמַן, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה גָּבְרוּ הַמַּזִּיקִים עַל הַגּוּף, וְהֵם כְּמוֹ תֶּלֶם לַעֲרוּגָה.

בלשון הזוהר

וּמַזִּיקִין דְּמִתְגַּבְּרִין עַל כָּל אֵבָרִים דְּגוּפָא, כְּמֵי טוֹפָנָא דְּגָבְרוּ עָלֵיהּ ט"ו אָמַה, בְּגִין דְּחָב בְּיָ"הּ, וְאִסְתַּלָּק יָ"הּ מִן גּוּפָא, וְאִשְׁתְּאַר אִלֵּם, בְּלָא רְאִיָה וּשְׁמִיעָה וְרֵיחָא וְדִבּוּר. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה (החשיתי מטוב וכאבי נעכר׳ (תהילים לט, ג)), דּוּמִיָּ"ה - דּוֹ"ם יָ"הּ. כְּהַהוּא זִמְנָא, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, גָּבְרוּ מַזִּיקִין עַל גּוּפָא. וְאִינּוּן כְּכִסְלָא לְעוּגְיָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כמו שנח שלח היונה בשליחותו כך שולח הקבה נשמה באדם - וצריך אדם להפקידה במטרוניתא

וּכְמוֹ שֶׁנֹּחַ שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, גַּם כָּךְ שָׁלַח נְשָׁמָה בָּאָדָם, רוּחוֹ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְהַפְקִיד אוֹתָהּ בַּמַּטְרוֹנִיתָא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהלים לא, ו) - וְאִם הִיא אֲסוּרָה בַּחֲטָאֵי הַגּוּף וּבִידֵי חֵילוֹת יֵצֶר הָרָע, מַה כָּתוּב? ׳בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי׳ - פָּדִיתָה ׳אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת׳.

בלשון הזוהר

וּכְגַוְונָא דְּנֹחַ, שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ. אוּף הָכִי שָׁלַח נִשְׁמְתָא בָּאָדָם. רוּחֵיהּ בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ. וּבְגִין דָּא צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְפַקְדָּא לָהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהילים לא, ו). וְאִם הִיא אֲסִירָא בְּחוֹבוֹי דְּגוּפָא, בִּידָא דְּחַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע, מַה כְּתִיב, ׳בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי יהו"ה אֵל אֱמֶת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בזמן שהיא חיבת מה כתוב ברוחו - יד ליד לא ינקה רע, שהולך ממקום למקום כפי עונותיו

וְעוֹד, בִּזְמַן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת, מַה כָּתוּב בְּרוּחוֹ? ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא) - שֶׁהוֹלֵךְ מִיָּד לְיָד בְּמַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשּׁוֹרִים עָלָיו בַּחֲטָאָיו, וְזוֹרְקִים אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְזֶהוּ שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ בְּמַלְכוּת אַחֶרֶת, וְלִפְעָמִים בָּאַשְׁפָּה, כְּפִי עֲונוֹתָיו. וְאִם הוּא צַדִּיק, כָּל מַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הַטּוֹב כֻּלָּם, וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת לְקַבֵּל רוּחַ, וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעֲלוֹת, לִמְקוֹם חַיּוֹת הַכִּסֵּא, וְשָׁם רוֹאֶה כַּמָּה חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת וּמַרְאוֹת נְבוּאָה. וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁחֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים שֶׁל נְבוּאָה. וְעוֹד, ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ (תהלים פו, ב) - אַף עַל גַּב שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בַּגְּמָרָא, וְלֹא חָסִיד אָנִי, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֵׁנִים עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת, וַאֲנִי ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ׳ (שם קיט) - וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וְכוּ', וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם שָׁפִיר וְשִׁלְיָה כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. מִיָּד נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְאָמְרָה לוֹ, לָמָּה אַתָּה מְשַׁבֵּחַ עַצְמְךְ לוֹמַר ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ׳? וַאֲנִי כָּל לַיְלָה לֹא יְשֵׁנָה לְשַׁבֵּחַ לוֹ וּלְנַגֵּן לְפָנָיו! אָמַר דָּוִד, אוֹי לַמְמֻנֶּה שֶׁל אוֹתָהּ צְפַרְדֵּעַ שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי ׳כִּי חָסִיד אָנִי׳.

בלשון הזוהר

וְעוֹד בְּזִמְנָא דְּאִיהִי חַיֶּיבֶת, מַה כְּתִיב בְּרוּחֵיהּ, ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא). דְּאָזִיל מִיָּד לְיָד, בְּמַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר הָרָע, דְּשַׁרְיָין עָלֵיהּ בְּחוֹבִין דִּילֵיהּ, וְזַרְקִין לֵיהּ מֵאֲתָר לַאֲתָר. וְהַאי אִיהוּ דְּאַחְזֵי גַּרְמֵיהּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמַלְכוּ אַחֲרָא, וּלְזִמְנִין בָּאַשְׁפָּה, כְּפוּם חוֹבוֹי. וְאִי אִיהוּ זַכָּאָה, כָּל מַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר טוֹב כֻּלְּהוּ, ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח) פְּרוּדוֹת, לְקַבְּלָהּ רוּחֵיהּ, וְסַלְּקִין לֵיהּ לְעֵילָּא, לַאֲתָר דְּחֵיוָן דְּכֻרְסְיָיא, וְתַּמָּן חֲזֵי, כַּמָה חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת, וּמַרְאוֹת דִּנְבוּאָה. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּחֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִׁים בַּנְּבוּאָה. וְעוֹד ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ (תהילים פו, ב), אַף עַל גַּב דּאוּקְמוּהַ בַּגְּמָרָא וְלָא ׳חָסִיד אֲנִי׳ שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֶׁנִים עַד ד' שָׁעוֹת וַאֲנִי ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ׳ (תהילים קיט, סב). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וכו' וַאֲנִי יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדָּם שַׁפִּיר וְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. מִיָד אִזְדָּמַן לֵיהּ צְפָרְדְּעַ וְאָמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ מְשַׁבַּחַת גַרְמָךְ לְמֵימָר ׳חֲצוֹת לַיְלָה אֲקוּם לְהוֹדוֹת לָּךְ׳ וַאֲנָא כָּל לֵילְיָא לָא שָׁכִיבְנָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ וּלְנָגְנָא קַמֵּיהּ. אֲמָר דָּוִד וַוי לְמְמָנָא דְּהַהוּא צְפָרְדְּעַ דְלָא יָדַע מַאי דְּאֲנָא אֲמֵינָא דְלָא אֲמֵינָא ׳כִּי חָסִיד אֲנִי׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמרה נפשי כי חסיד אני - מי שמתעסק בתורה נקרא חסיד, ומעשה הצפרדע המשבחת כל הלילה

אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ חֲכָמִים, וְלֹא עַם הָאָרֶץ הָאָרֶץ חָסִיד, שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה מִימִין הקב"ה שֶׁהוּא חֶסֶד. וּמִשּׁוּם זֶה מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה נִקְרָא חָסִיד. בִּגְלַל זֶה אָמַרְתִּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי׳, וְלֹא תָדוּן אוֹתָהּ כְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ עַמֵּי הָאֲרָצוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד׳. וְאִם תֹּאמַר, כַּמָּה עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הֵם שֶׁעָשׂוּ חֶסֶד - אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ: אֵיזֶהוּ חָסִיד? זֶה הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. כְּמוֹ דָּוִד שֶׁהָיָה מְחַבֵּר. וּמֶה הָיָה מְחַבֵּר? תּוֹרָה שֶׁל לְמַעְלָה הָיָה מְחַבֵּר עִם הקב"ה. וּמִשּׁוּם זֶה, ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ (תהלים פו, ב).

בלשון הזוהר

אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן. וְלֹא עָם הָאָרֶץ חָסִיד. דְּאוֹרַיְיתָא אִתְיְהִיבַת מִימִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ חֶסֶד. וּבְגִין דָּא, מַאן דְּאִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְקְרֵי חָסִיד. בְּגִין דָּא, אֲמֵינָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי׳, וְלָא תִּדוּן לָהּ כְּעוֹבָדֵי אִלֵּין עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוּ וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִי תֵּימָא, כַּמָּה עַמֵּי הָאֲרָצוֹת אִינּוּן דְּעָבְדוּ חֶסֶד. אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ, אֵי זֶהוּ חָסִיד, זֶה הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. כְּגוֹן דָּוִד דְּהֲוָה מְחַבֵּר. וּמַאי הֲוָה מְחַבֵּר, אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא הֲוָה מְחַבֵּר עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא, ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

בהתהלכך תנחה אתך

סוד לבושי הנשמה בענני כבוד לעולם הבא ומראות משה רבנו

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.