׳בהבנתו׳ בכל פעם ופעם - דיבור הנולד מכח הקול
נח · ׳והבית בהבנתו׳ - מחשבה נסתרת המתפשטת עד דיבור בבניין המשכן · מאמר 41 · פיסקה 7 · דף עד ע"א
לשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמָטָא אִתְפַּשְׁטוּתָא דָא וְאִתְעֲבִיד דִּבּוּר בִּתְקִיפָא דְּהַהוּא קָלָא, כְּדֵין וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ. כַּאֲשֶׁר נִבְנָה לא כְּתִיב אֶלָּא בְּהִבָּנוֹתוֹ בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא. אֶבֶן שְׁלֵמָה כְּמָה דְּאִתְּמָר. וּכְתִיב, ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא).
תרגום
כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעָה הִתְפַּשְּׁטוּת זוֹ וְנַעֲשֶׂה דִבּוּר בְּכֹחַ אוֹתוֹ הַקּוֹל, אָז - וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ. לֹא כָּתוּב כַּאֲשֶׁר נִבְנָה, אֶלָּא בְּהִבָּנֹתוֹ, בְּכָל פַּעַם וּפַעַם. אֶבֶן שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכָתוּב (שִׁיר ג) ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיון דמטא אתפשטותא דא ואתעביד דבור בתקיפא דההוא קלא, כדין והבית בהבנותו. כאשר נבנה לא כתיב אלא בהבנותו בכל זמנא וזמנא. אבן שלמה כמה דאתמר. וכתיב, ׳בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא).
התרגום: כיון שמגיעה התפשטות זו ונעשה דבור בכח אותו הקול, אז - והבית בהבנתו. לא כתוב כאשר נבנה, אלא בהבנתו, בכל פעם ופעם. אבן שלמה, כמו שנתבאר. וכתוב (שיר ג) ׳בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא).
מן המפרשים
רמ"א: בהבנותו בכל זמנא וזמנא בהבנותו בכל זמנא וזמנא. תמיד צריכה השקאה מן העליונים:
שעת רצון: כיון דמטא אתפשטותא דא ואתעביד דבור בתקיפו דההוא קלא כדין והבית בהבנותו. פירוש, כיון שהגיע התפשטות המחשבה עד שנעשה המחשבה עצמה דבור ע"י תוקף ההוא קלא המכה בשפתים, ונשלם הדבור ויצא הכח אל הפועל והתגלה, כלא הוא סוד ' והבית…
הסולם: כיון דמטא אתפשטותא וכו': כיון שהגיע התפשטות הזו מהבינה, ונעשה דבור דהיינו שנמשך להנוקבא, בתקפו של קול ההוא, שהוא ז"א המקבל מבינה ומשפיע להנוקבא. אז כתוב והבית בהבנותו, דהיינו שנבנה מאליו ע"י אות ונס, כי המוחין שנשלמו בבינה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: