מי עלה שמים וירד - הקב"ה וארבעת קשרי העולם
יתרו · ׳ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה׳ - סוד מי עלה שמים וירד · מאמר 14 · פיסקה 6 · דף עט ע"א
לשון הזוהר
הוּא תָּנֵי הַאי, וְהוּא אָמַר. ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (תהילים מז ו) ׳עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה (מי עלה תקון בסוד את האור אמנם בתרועה וירד בסוד ויבדל, הבדילו לו אלהים בתרועה) מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא׳, דִּכְתִּיב, (איוב יב י) ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְגוֹ'׳. ׳מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (איוב כו ח) ׳צוֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו׳. ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (בראשית ב ד) ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ - תּוּ אָמַר, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ וְגוֹ' - אִלֵּין אִינּוּן אַרְבַּע קְטִירֵי עָלְמָא - אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר.
תרגום
הוּא שָׁנָה אֶת זֶה, וְהוּא אָמַר. ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים מז) ׳עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה (תהלים מז, ו)׳ - (מיעלה, תקון בסודאת הָאוֹר. אמנם בִּתְרוּעָה. וירד, בְּסוֹד וַיַּבְדֵּל. הבדילו לוֹ אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה) ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב (איוב יב) ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְגוֹ'׳ (איוב יב, י) . מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שם כו) (שם כו ח) ׳צוֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו׳. ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ב) ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם (בראשית ב, ד)׳ - עוֹד אָמַר, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד (משלי ל, ד)׳ וְגוֹ' - אֵלֶּה אוֹתָם אַרְבָּעָה קִשְׁרֵי הָעוֹלָם - אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם וְעָפָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הוא תני האי, והוא אמר. ׳מי עלה שמים׳ - דא קודשא בריך הוא, דכתיב ביה (תהילים מז ו) ׳עלה אלהים בתרועה (מי עלה תקון בסוד את האור אמנם בתרועה וירד בסוד ויבדל, הבדילו לו אלהים בתרועה) מי אסף רוח בחפניו - דא קודשא בריך הוא׳, דכתיב, (איוב יב י) ׳אשר בידו נפש כל חי וגו'׳. ׳מי צרר מים בשמלה׳ - דא קודשא בריך הוא, דכתיב ביה (איוב כו ח) ׳צורר מים בעביו׳. ׳מי הקים כל אפסי ארץ׳ - דא קודשא בריך הוא, דכתיב ביה, (בראשית ב ד) ׳ביום עשות יהו"ה אלהים ארץ ושמים׳ - תו אמר, ׳מי עלה שמים וירד׳ וגו' - אלין אינון ארבע קטירי עלמא - אש רוח מים ועפר.
התרגום: הוא שנה את זה, והוא אמר. ׳מי עלה שמים׳ - זה הקב"ה, שכתוב בו (תהלים מז) ׳עלה אלהים בתרועה (תהלים מז, ו)׳ - (מיעלה, תקון בסודאת האור. אמנם בתרועה. וירד, בסוד ויבדל. הבדילו לו אלהים בתרועה) ׳מי אסף רוח בחפניו׳ - זה הקב"ה, שכתוב (איוב יב) ׳אשר בידו נפש כל חי וגו'׳ (איוב יב, י) . מי צרר מים בשמלה - זה הקב"ה, שכתוב בו (שם כו) (שם כו ח) ׳צורר מים בעביו׳. ׳מי הקים כל אפסי ארץ׳ - זה הקב"ה, שכתוב בו (בראשית ב) ׳ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב, ד)׳ - עוד אמר, ׳מי עלה שמים וירד (משלי ל, ד)׳ וגו' - אלה אותם ארבעה קשרי העולם - אש, רוח, מים ועפר.
מן המפרשים
מקדש מלך: והוא אמר מי עלה שמים דא קב"ה נ"ב בינה ור"ל מי שהיא בינה נתעלית בשביל שמים שהוא זעיר שכשעולה זעיר לבינה בסוד מ"ן גורם זיוג לא"וא ולזה הביא ראיה עלה אלהים בתרועה משמע שאלהים שהיא בינה הוא שעלה. מי אסף רוח בחפניו נ"ב בית קבול…
אור יקר: ארבע קטירי עלמא הם סוד ד׳ יסודות רוחניים, שהם.
הסולם: הוא תני האי וכו': הוא למד זה, והוא אמר. מי עלה שמים זה הקב"ה שכתוב בו, עלה אלקים בתרועה. מי אסף רוח בחפניו, זה הקב"ה, שכתוב, אשר בידו נפש כל חי ורוח וגו'. מי צבר מים בשמלה זה הקב"ה, שכתוב בו צורר מים בעביו. מי הקים כל אפסי ארץ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: