׳ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה׳
סוד מי עלה שמים וירד
ומשה עלה אל האלהים - מקום פרישת כנפי השכינה
׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יהו"ה מִן הָהָר וְגוֹ'׳ (שמות יט, ג). ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ - לַמָּקוֹם שֶׁפְּרוּשׂוֹת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'׳ (תהלים יח, י).
בלשון הזוהר
׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יהו"ה מִן הָהָר וְגוֹ'׳ (שמות יט, ג). ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ - לְאַתְרָא דִּפְרִישָׂן גַּדְפּוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'׳ (תהילים יח, י).
מעשה ה' כי נורא הוא - שלמות יעקב איש תם
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל זְמַן שֶׁחֲקִיקוֹת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן מִתְיַשְּׁרוֹת בִּמְקוֹמָן, כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה וְכָל הַמַּעֲשִׂים מִתְיַשְּׁרִים עַל קִיּוּמָם. (מִי כָּל הַמַּעֲשִׂים מִתְיַשְּׁרִים עַל קִיּוּמָם) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶת מַעֲשֵׂה יהו"ה כִּי נוֹרָא הוּא׳ (שמות לד, י) - מַה זֶּה ׳כִּי נוֹרָא הוּא׳? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֵמוּת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא׳ (דברים י, יז). מַה זֶּה ׳וְהַנּוֹרָא׳? - זֶה יַעֲקֹב. וְכָתוּב ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז), כְּתַרְגּוּמוֹ - אָדָם שָׁלֵם, שָׁלֵם בַּכֹּל. כָּךְ כָּל מַעֲשֵׂי הקב"ה שְׁלֵמִים בִּשְׁלֵמוּת בְּקִיּוּם שָׁלֵם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא אָמַר ר' יְהוּדָה, כָּל זִמְנָא דִּגְלוּפֵי מַלְכָּא עִלָּאָה מִתְיַשְּׁרָן בְּאַתְרַיְיהוּ, עָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחִידוּ, וְכָל עוֹבָדִין מִתְיַשְּׁרָן בְּקִיּוּמַיְיהוּ. (מאן כל עובדין מתיישרן בקיומייהו) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֶת מַעֲשֵׂה יהו"ה כִּי נוֹרָא הוּא׳ (שמות לד, י) - מַאי ׳כִּי נוֹרָא הוּא׳. אָמַר ר' אֶלְעָזָר, שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא׳ (דברים י, יז). מַאי ׳וְהַנּוֹרָא׳ - דָּא יַעֲקֹב. וּכְתִיב, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז), כְּתַרְגּוּמוֹ - גְּבַר שְׁלִים, שְׁלִים בְּכֹלָּא. כַּךְ כָּל עוֹבָדִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁלֵימִין בִּשְׁלִימוּ, בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.
מה נורא המקום הזה - שלמות המהימנותא שראה יעקב
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה סָבָא וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא וְגוֹ'׳ (בראשית כח, יז). מָה רָאָה שֶׁאָמַר שֶׁהוּא נוֹרָא? אָמַר לִי, רָאָה שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצוּיָה שְׁלֵמוּת נִקְרָא נוֹרָא.
בלשון הזוהר
תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יוֹמָא חַד הֲוָה קָאִימְנָא קָמֵיהּ דְּר' יְהוּדָה סָבָא, שָׁאִילְנָא לֵיהּ, מַאי דִּכְתִּיב, ׳וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא וְגוֹ'׳ (בראשית כח, יז). מַאי קָא חָמָא, דְּקָאָמַר דְּאִיהוּ נּוֹרָא. אָמַר לִי, חָמָא שְׁלִימוּ דִּמְהֵימָנוּתָא קַדִּישָׁא, דְּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּהַהוּא אֲתָר, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וּבְכָל אֲתָר דְּהַוִי שְׁלֵימוּתָא שְׁכִיחַ, אִקְרֵי נוֹרָא.
פחד כתרגום נורא - דוקא במקום שיש שלמות
אָמַרְתִּי לוֹ, אִם כָּךְ, לָמָּה תַּרְגּוּמוֹ יִרְאָה וְלֹא שָׁלֵם? אָמַר לִי, אֵין פַּחַד אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיָה שְׁלֵמוּת, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצוּיָה שְׁלֵמוּת נִקְרָא נוֹרָא, שֶׁכָּתוּב ׳יְראוּ אֶת יהו"ה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׳ (תהלים לד, י). מִמַּשְׁמָע שֶׁאָמַר ׳כִּי אֵין מַחְסוֹר׳ - בְּמָקוֹם ׳שֶׁאֵין מַחְסוֹר׳ מְצוּיָה שְׁלֵמוּת.
בלשון הזוהר
אֲמֵינָא לֵיהּ, אִי הָכִי, אֲמַאי תַּרְגּוּמוֹ דְּחִילוּ, וְלָא שְׁלִים. אָמַר לִי, לֵית דְּחִילוּ אֶלָּא בְּאֲתָר דְּהַוְי שְׁלֵימוּתָא שְׁכִיחַ, וּבְכָל אֲתָר דְּהַוְי שְׁלֵימוּתָא שְׁכִיחַ, אִתְקְרֵי נוֹרָא, דִּכְתִּיב, ׳יְראוּ אֶת יהו"ה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׳ (תהלים לד, י). מִמַּשְׁמַע דְּקָאָמַר ׳כִּי אֵין מַחְסוֹר׳ - בַּאֲתָר דְּלֵית מַחְסוֹר, שְׁלֵימוּתָא שְׁכִיחַ.
מי עלה שמים וירד - משה אהרן אליהו ואברהם
שָׁנִינוּ, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (משלי ל, ד) - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות יט, ג). ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - זֶהוּ אַהֲרֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה׳ (ויקרא טז, יב). ׳מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה׳ - זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁכָּתוּב ׳אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי׳ (מלכים א יז, א). ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - זֶהוּ אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם. אַל תִּקְרֵי ׳בְּהִבָּרְאָם׳, אֶלָּא ׳בְּאַבְרָהָם׳.
בלשון הזוהר
תָּאנָא ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (משלי ל, ד) - אָמַר ר' יוֹסִי, דָּא הוּא מֹשֶׁה, דִּכְתִּיב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים׳. ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - דָּא הוּא אַהֲרֹן, דִּכְתִּיב, ׳וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה׳ (ויקרא טז, יב). ׳מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה׳ - דָּא אֵלִיָּהוּ, דִּכְתִּיב, ׳אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְּבָרִי׳ (מלכים א יז, א). ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - דָּא הוּא אַבְרָהָם, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם. אַל תִּקְרֵי ׳בְּהִבָּרְאָם׳, אֶלָּא ׳בְּאַבְרָהָם׳.
מי עלה שמים וירד - הקב"ה וארבעת קשרי העולם
הוּא שָׁנָה אֶת זֶה, וְהוּא אָמַר. ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה׳ (תהלים מז, ו). (׳מי עלה׳, תקון בסוד את הָאוֹר. אמנם בִּתְרוּעָה. וירד, בְּסוֹד וַיַּבְדֵּל. הבדילו לוֹ ׳אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה׳) ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְגוֹ'׳ (איוב יב, י). ׳מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳צוֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו׳ (שם כו, ח). ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם׳ (בראשית ב, ד). עוֹד אָמַר, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'׳ (משלי ל, ד) - אֵלֶּה אוֹתָם אַרְבָּעָה קִשְׁרֵי הָעוֹלָם - אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם וְעָפָר.
בלשון הזוהר
הוּא תָּנֵי הַאי, וְהוּא אָמַר. ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה׳ (תהילים מז, ו). (׳מי עלה׳ תקון בסוד את האור אמנם בתרועה וירד בסוד ויבדל, הבדילו לו ׳אלהים בתרועה׳) ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְגוֹ'׳ (איוב יב, י). ׳מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳צוֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו׳ (איוב כו, ח). ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ (בראשית ב, ד). תּוּ אָמַר, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'׳ - אִלֵּין אִינּוּן אַרְבַּע קְטִירֵי עָלְמָא - אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר.
תמיהת ר' ייסא על שינוי הפירוש - וברכת רשב"י
אָמַר רַבִּי יֵיסָא, נִרְאִים דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי שֶׁלֹּא מִתְקַיְּמִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, הִנִּיחַ יָדָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי וּבֵרְכוֹ, וְאָמַר, יָפֶה אָמַרְתָּ וְכָךְ זֶה. אָמַר לוֹ, מִנַּיִן לְךָ? אָמַר לוֹ, כָּךְ לָמַדְתִּי מֵאָבִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא.
בלשון הזוהר
אָמַר ר' יֵיסָא, אִתְחָזוּן מִלּוֹי דְּר' יוֹסִי, דְּלָא מִתְקַיְּימָאן. כַּד מָטוּ מִלִּין אִלֵּין לְגַבֵּיהּ דְּר' שִׁמְעוֹן, אֲנָח יְדוֹי בְּרֵישֵׁיהּ דְּר' יוֹסִי וּבַרְכֵיהּ, וְאָמַר שַׁפִּיר קָא אָמַרְתְּ, וְהָכִי הוּא. אָמַר לֵיהּ מְנָא לָךְ. אָמַר הָכִי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, דְּהֲוָה אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא.
שלושה פירושים למי עלה שמים - וקושיית ר' ייסא
יוֹם אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּשַּׁעַר שֶׁל צִפּוֹרִי. אָמַר לוֹ רַבִּי יֵיסָא, זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (משלי ל, ד) - פַּעַם אַחַת אָמַר זֶה מֹשֶׁה, אַחַר כָּךְ אָמַר זֶה הקב"ה, אַחַר כָּךְ אָמַר אֵלּוּ אַרְבָּעָה קְשָׁרִים, אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר, וְרָאִיתִי שֶׁמּוֹרֵנוּ בֵּרְכוֹ?
בלשון הזוהר
יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב ר' שִׁמְעוֹן בְּתַרְעָא דְּצִפּוֹרִי. אָמַר לֵיהּ ר' יֵיסָא, הַאי דְּאָמַר ר' יוֹסִי, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'׳ - זִמְנָא חֲדָא אָמַר, דָּא מֹשֶׁה, לְבָתַר אָמַר, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְבָתַר אָמַר, אִלֵּין ד' קְטִירִין אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר, וַחֲמֵינָא לֵיהּ לְמֹר דְּבָרְכֵיהּ.
כל הפירושים דבר אחד - עולים במשקל אחד לפני הקב"ה
אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁיָּפֶה אָמַר, וְכָךְ הוּא, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וְכָל הַדְּבָרִים הִתְקַיְּמוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֻלָּם עוֹלִים בְּמִשְׁקָל אֶחָד. הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי יֵיסָא בְּדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְכָךְ לָמַדְתִּי מִפִּי מוֹרֵנוּ בְּפַעַם אַחֶרֶת. (׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) - בְּהִבָּרְאָם, אַל תִּקְרֵי בְּהִבָּרְאָם אֶלָּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג) - אֲבָל) וְהַכֹּל יָפֶה. אֲבָל סוֹף הַכָּתוּב מַהוּ אוֹמֵר? שֶׁכָּתוּב ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע׳ (משלי ל, ד) - ׳מַה שְּׁמוֹ׳ מֵילָא, מַה זֶּה ׳מַה שֶּׁם בְּנוֹ׳? אָמַר לוֹ, סוֹד הַדָּבָר הֲרֵי לִמַּדְתִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנִי. אָמַר לוֹ, יֹאמַר לִי מוֹרִי, שֶׁהֲרֵי בַּחֲלוֹמִי שָׁאַלְתִּי לִפְנֵי מוֹרִי דָּבָר זֶה, וְאָמַר לִי וְשָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ, אִם אֹמַר - תִּזְכֹּר? אָמַר לוֹ, וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי לִפְנֵי מוֹרִי, יוֹם זֶה נִזְכַּרְתִּי.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ וַדַּאי שַׁפִּיר קָא אָמַר, וְהָכִי הוּא, וְכֹלָּא חַד מִלָּה, וְכֻלְּהוּ מִלֵּי אִתְקַיְימוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֻלְּהוּ בְּחַד מַתְקְלָא סַלְּקָא. אִתְרְגִישׁ ר' יֵיסָא בְּמִלּוֹי דְּר' שִׁמְעוֹן, וְאָמַר וַדַּאי הַאי הָכִי הוּא, וְהָכִי אוֹלִיפְנָא מִקָּמֵיהּ דְּמֹר זִמְנָא אַחֲרָא. (׳אלה תולדות השמים והארץ׳ - בהבראם, אל תקרי בהבראם, אלא באברהם, דכתיב, ׳כי אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהילים פט, ג) - אבל) וְכֹלָּא שַׁפִּיר. אֲבָל סוֹפָא דִּקְרָא מַאי קָא מַיְירֵי דִּכְתִּיב, ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵּדַע׳ (משלי ל, ד) - ׳מַה שְׁמוֹ׳ תִּינַח, ׳מַה שֶּׁם בְּנוֹ׳ מַהוּ. אָמַר לֵיהּ, רָזָא דְּמִלָּה הָא אוֹלִיפְנָא לְרַ' אֶלְעָזָר בְּרִי. אָמַר לֵיהּ, לֵימָא לִי מֹר, דְּהָא בְּחֶלְמִי שָׁאִילְנָא קָמֵיהּ דְּמֹר הַאי מִלָּה, וְאָמַר לִי, וַאֲנְשִׁינָא לָהּ. אָמַר לֵיהּ, אִי אֵימָא תִּדְכַּר. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי, דְּהָא מַה דְּאוֹלִיפְנָא קָמֵי דְּמֹר יוֹמָא דָּא אַדְכַּרְנָא.
בני בכורי ישראל - סוד השם והבן שלא נזכר לר' ייסא
׳אָמַר לוֹ׳, סוֹד הַדָּבָר - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב), וְכָתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג) - וּבְסוֹד עֶלְיוֹן, וְזֶה נִקְרָא בְנוֹ. אָמַר, תָּנוּחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל מוֹרִי, שֶׁהֲרֵי סוֹד זֶה יָדַעְתִּי. בֵּין כָּךְ לֹא נִזְכַּר רַבִּי יֵיסָא, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ, נִרְדַּם. הֶרְאוּ לוֹ בַּחֲלוֹם סֵפֶר אַגָּדָה אֶחָד שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ ׳חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׳.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, רָזָא דְּמִלָּה - הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב), וּכְתִיב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג) - וּבְרָזָא עִלָּאָה, וְהַאי אִקְרֵי בְּנוֹ. אָמַר, יָנוּח דַּעְתֵּיהּ דְּמֹר, דְּהָא רָזָא דָּא יְדַעְנָא. אַדְהָכִי, לָא אִדְכַּר ר' יֵיסָא, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, אָזַל לְבֵיתֵיהּ, אַדְמוּךְ. אַחְזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶלְמָא, חַד סִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, דְּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׳.
חלום ספר האגדה - חכמה שמו ותפארת בנו
הִתְעוֹרֵר וְהָלַךְ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן. נָשַׁק יָדָיו וְאָמַר, כָּךְ רָאִיתִי בַּחֲלוֹם. פַּעַם אַחֶרֶת רָאִיתִי בַּחֲלוֹם סֵפֶר אַגָּדָה אֶחָד שֶׁהֶרְאוּ לְפָנַי, וְהָיָה כָּתוּב בּוֹ ׳חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׳, ׳חָכְמָה׳ לְמַעְלָה, ׳תִּפְאֶרֶת׳ לְמַטָּה. ׳בְּמִקְדָּשׁוֹ׳ אֲלֵיהֶם. וְכָךְ רָאִיתִי בַּחֲלוֹם פַּעַם אַחַת. וְכָךְ מָצָאתִי בְּפִי. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַד עַכְשָׁו אַתָּה תִינוֹק לְהִכָּנֵס בֵּין קוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה, וַהֲרֵי הַכֹּל הֶרְאוּ לְךָ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע׳ (משלי ל, ד). חָכְמָה שְׁמוֹ, תִּפְאֶרֶת בְּנוֹ.
בלשון הזוהר
אִתְּעַר, אָזִל לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. נָשַׁק יְדוֹי, אָמַר, הָכִי חֲמֵינָא בְּחֶלְמָא. זִמְנָא אַחֲרָא חֲמֵינָא בְּחֶלְמָא, חַד סִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא דְּאַחְזִיוּ קַמָאי, וַהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׳, ׳חָכְמָה׳ לְעֵילָּא, ׳תִּפְאֶרֶת׳ לְתַתָּא. ׳בְּמִקְדָּשׁוֹ׳ לְגַבַּיְיהוּ. וְהָכִי חֲמֵינָא בְּחֶלְמָא זִמְנָא חֲדָא. וְהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְּפוּמַאי. אֲמַר לֵיהּ ר' שִׁמְעוֹן, עַד כְּעַן רַבְיָא אַנְתְּ, לְמֵיעַל בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא, וְהָא כֹּלָּא אַחְזִיאוּ לָךְ. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵּדַע׳ (משלי ל, ד). חָכְמָה שְׁמוֹ, תִּפְאֶרֶת בְּנוֹ.
עליית משה לעומת שאר בני העולם - עלייה אל האלהים
וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות יט, ג) - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה לְכָבוֹד זֶה שֶׁהַתּוֹרָה הֵעִידָה בִּשְׁבִילוֹ כָּךְ. (שָׁנָה רַבִּי יְהוּדָה) בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין מֹשֶׁה לִשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם. שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, כְּשֶׁעוֹלִיםענין עלייתם בעניני חולין בדרך הדרגה בתחילה - עוֹלִים לְעֹשֶׁר,אח"כ עוֹלִים לִגְדֻלָּה,אח"כ עוֹלִים לְמַלְכוּת. אֲבָל בְּמֹשֶׁה, עלייתו בקודש היתה באחת, כְּשֶׁעוֹלֶה, עלה אל המקום הגבוה ביותר שילוד אשה יכול להגיע מַה כָּתוּב? ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳עד מקום זה הנקרא מצד השגת הנבראים בשם אלהי"ם - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ! רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בא להוסיף על דברי ר"י מִכָּאן אָמְרוּ הַחֲבֵרִים, שלא היה זה ענין נבדל רק במשה, ולימדתנו התורה בזה ש הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, להגיע כפי שיעור רצונו וביאתו אל הקודש כי מצד שיעור ביאתו שֶׁכָּתוּב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ הוא מקום השגת מ"ט שערי בינה כשנ"א ותחסרהו מעט מאלהים, אבל עלייה זו שנעשתה מצד משה נענתה בקירבה גדולה יותר שהרי (שמות יט, ג). מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳וַיִּקְרָא אֵלָיו יהו"ה׳ בשם הוי"ה מכאן אתה למד - שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, מְקָרְבִים אוֹתוֹ. אף יותר ממה שביקש להתקרב -רמ"ק
בלשון הזוהר
(תנא) ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות יט, ג) - זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה, דְּזָכֵי לִיקָרָא דָּא, דְּאוֹרַיְיתָא אַסְהִיד בְּגִינֵיהּ כַּךְ. (תאני ר' יהודה) תָּא חֲזֵי, מַה בֵּין מֹשֶׁה לִשְׁאַר בְּנִי עָלְמָא. שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא, כַּד סַלְּקִין - סַלְּקִין לְעֻתְרָא, סַלְּקִין לִרְבּוּ, סַלְּקִין לְמַלְכוּ. אֲבָל מֹשֶׁה כַּד סָלִיק, מַה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ - זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. ר' יוֹסִי אָמַר, מִכָּאן אָמְרוּ חַבְרַיָּא, הַבָּא לִיטָהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ, דִּכְתִּיב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות יט, ג). מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳וַיִּקְרָא אֵלָיו יהו"ה׳. דְּמַאן דְּבָעֵי לְאִתְקָרְבָא, מְקָרְבִין לֵיהּ.
׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳
מעשה חכם העשבים והנחש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.