׳וטוב משניהם׳ - הרוח שהתעכבה למעלה ולא ירדה לעולם
חקת · ׳יאסף אהרן אל עמיו׳ - מיתת הצדיקים כתיקון ושבח, ופטירת אהרן · מאמר 9 · פיסקה 8 · דף קפג ע"א
לשון הזוהר
וְעַל אִלֵּין אָמַר שְׁלֹמֹה, ׳מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָּה׳ - דְּהָא אִלֵּין בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר מִנַּיְיהוּ. מַאן אִינּוּן. אִינּוּן ׳שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳, וְקַבִּילוּ עוֹנְשָׁא תְּרֵי זִמְנֵי, וְאִלֵּין אִקְרוּן כֶּסֶף מְזוּקָּק, דְּעָאל לְנוּרָא זִמְנִין וּתְרֵין, וְנָפִיק מִנֵּיהּ זוּהֲמָא, וְאִתְבָּרַר וְאִתְנָקֵי. ׳וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה׳ (קהלת ד, ג) - הַהוּא רוּחָא דְּקָאִים לְעֵילָּא, וְאִתְעַכָּב לְנַחְתָּא לְתַתָּא, דְּהַאי קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא, וְאִית לֵיהּ מְזוֹנָא מֵהַהוּא מְזוֹנָא עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא לְעֵילָּא.
תרגום
וְעַל אֵלֶּה אָמַר שְׁלֹמֹה, ׳מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה׳ (קהלת ד, ב) - שֶׁהֲרֵי אֵלֶּה בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר מֵהֶם. מִי אֵלּוּ? אֵלּוּ ׳שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ וְקִבְּלוּ עֹנֶשׁ פַּעֲמַיִם, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים כֶּסֶף מְזֻקָּק, שֶׁנִּכְנָס לָאֵשׁ פַּעֲמַיִם וּשְׁנַיִם, וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֻהֲמָא, וְהִתְבָּרֵר וְהִתְנַקָּה. ׳וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה׳ (קהלת ד, ג) - אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁעוֹמֶדֶת לְמַעְלָה וְהִתְעַכְּבָה לָרֶדֶת לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי עוֹמֵד בְּעָמְדוֹ וְאֵין לוֹ לְקַבֵּל עֹנֶשׁ, וְיֵשׁ לוֹ מָזוֹן מֵאוֹתוֹ מָזוֹן עֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל אלין אמר שלמה, ׳מן החיים אשר המה חיים עדנה׳ - דהא אלין בדרגא עלאה יתיר מנייהו. מאן אינון. אינון ׳שכבר מתו׳, וקבילו עונשא תרי זמני, ואלין אקרון כסף מזוקק, דעאל לנורא זמנין ותרין, ונפיק מניה זוהמא, ואתברר ואתנקי. ׳וטוב משניהם את אשר עדן לא היה׳ (קהלת ד, ג) - ההוא רוחא דקאים לעילא, ואתעכב לנחתא לתתא, דהאי קאים בקיומיה, ולית ליה לקבלא עונשא, ואית ליה מזונא מההוא מזונא עלאה דלעילא לעילא.
התרגום: ועל אלה אמר שלמה, ׳מן החיים אשר המה חיים עדנה׳ (קהלת ד, ב) - שהרי אלה בדרגה עליונה יותר מהם. מי אלו? אלו ׳שכבר מתו׳ וקבלו ענש פעמים, ואלה נקראים כסף מזקק, שנכנס לאש פעמים ושנים, ויוצא ממנו זהמא, והתברר והתנקה. ׳וטוב משניהם את אשר עדן לא היה׳ (קהלת ד, ג) - אותה רוח שעומדת למעלה והתעכבה לרדת למטה, שהרי עומד בעמדו ואין לו לקבל ענש, ויש לו מזון מאותו מזון עליון שלמעלה למעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: כ"ש דהא קבל עונשא זמנא ותרין פי' בגוף א' ובגוף הב'. ועוד על עובדין קדמאין קיימין לאתתקנא. נ"ב פי' שממיתים עצמם בעוה"ז לתקן מה שעוותו כבר ולכן נקראים מתים בצרורא דחיי. פי' מ'. למחמי ביקרא עילאה . נ"ב שפע מלכות ל"ב נתיבות חכמה…
אור החמה: אשר עדן לא היה כלומר אותה הנשמה שהיא בעדן והיינו מלת עדן והטעם מפני שלא היה לו עדיין הויה בעולם השפל. והטעם מפני ששתי בחינות הקדומות היו נשמות שקלקלו וזאת עדיין לא קלקלה. וז"ש ולית ליה לקבלא עונשא ושמא תאמר כמו שאין לו עונש כך…
הסולם: ועל אלין אמר וכו': ועל אלו אמר שלמה, מן החיים אשר המה חיים עדנה , כי אלו הם במדרגה עליונה יותר מהם, מי הם, אלו. היינו אלו שכבר מתו וקבלו עונשם שתי פעמים (כנ"ל אות נ"ה) ואלו נקראים כסף מזוקק, שנכנס לתנור פעם ושתים ויצא ממנו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: