ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 47: ׳והוא ימשל בך׳ - כשגברים בחטא נשים שולטות כדבורה וחנה, וקושיית ׳אם כל עדת ישראל ישגו׳ › פיסקה 9 (יט ע"ב)

דבורה שבאה לשבח: ׳ה' בצאתך משעיר׳ - הקב"ה הזמין כל האומות לקבל תורה ולא רצו

ויקרא · ׳והוא ימשל בך׳ - כשגברים בחטא נשים שולטות כדבורה וחנה, וקושיית ׳אם כל עדת ישראל ישגו׳ · מאמר 47 · פיסקה 9 · דף יט ע"ב

לשון הזוהר

דְּבוֹרָה דְּאָתַת לְשַׁבְּחָא שְׁבָחָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, ׳יהו"ה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם׳ (שופטים ה, ד). מְלַמֵּד, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לְכָל שְׁאָר עַמִּין לְקַבְּלָא לְאוֹרַיְיתָא, וְלָא בָּעוּ. וְכִי לָא הֲוָה גַּלֵּי קָמֵיהּ דְּלָא בָּעָאן, אֶלָּא דְּלָא יְהֵא לוֹן פִּתְחוֹן פֶּה, דְּאִלְמָלֵא יָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְיתָא הֲווֹ נַטְרֵי לָהּ. וְכָל אִינּוּן קְרָאֵי דְּאָמְרָה דְּבוֹרָה, כֻּלְּהוּ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, עַד הַהִיא שַׁעֲתָא דְּשַׁבְּחַת גַּרְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׳, דְּהָא אוּקְמוּהָ דְּאִסְתַּלָּק מִנָּהּ רוּחַ נְבוּאָה, וּבְגִין כָּךְ ׳עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר׳ (שופטים ה, יב).

תרגום

דְּבוֹרָה שֶׁבָּאָה לְשַׁבֵּחַ אֶת שֶׁבַח הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ: ׳ה' בְּצֵאתְךְ מִשֵּׂעִיר בְּצַעַדְּךְ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם׳ (שופטים ה, ד) - מְלַמֵּד שהקב"ה הִזְמִין אֶת כָּל שְׁאָר הָעַמִּים לְקַבֵּל תּוֹרָה, וְלֹא רָצוּ. וְכִי לֹא הָיָה גָלוּי לְפָנָיו שֶׁלֹּא רוֹצִים? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה, שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה נוֹתֵן לָהֶם הקב"ה אֶת הַתּוֹרָה, הָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ. וְכָל אוֹתָם פְּסוּקִים שֶׁאָמְרָה דְבוֹרָה, הַכֹּל הֵם בְּסוֹד הַחָכְמָה, עַד אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁשִּׁבְּחָה אֶת עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׳ - שֶׁהֲרֵי בֵּאֲרוּ שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבורה דאתת לשבחא שבחא דמלכא קדישא, ׳יהו"ה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום׳ (שופטים ה, ד). מלמד, דקודשא בריך הוא אזמין לכל שאר עמין לקבלא לאורייתא, ולא בעו. וכי לא הוה גלי קמיה דלא בעאן, אלא דלא יהא לון פתחון פה, דאלמלא יהב לון קודשא בריך הוא אורייתא הוו נטרי לה. וכל אינון קראי דאמרה דבורה, כלהו ברזא דחכמתא, עד ההיא שעתא דשבחת גרמה, שנאמר ׳עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׳, דהא אוקמוה דאסתלק מנה רוח נבואה, ובגין כך ׳עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר׳ (שופטים ה, יב).

התרגום: דבורה שבאה לשבח את שבח המלך הקדוש: ׳ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום׳ (שופטים ה, ד) - מלמד שהקב"ה הזמין את כל שאר העמים לקבל תורה, ולא רצו. וכי לא היה גלוי לפניו שלא רוצים? אלא שלא יהיה להם פתחון פה, שאלמלא היה נותן להם הקב"ה את התורה, היו שומרים אותה. וכל אותם פסוקים שאמרה דבורה, הכל הם בסוד החכמה, עד אותה שעה ששבחה את עצמה, שנאמר ׳עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׳ - שהרי בארו שהסתלקה ממנה רוח הקדש. ומשום כך, ׳עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר׳.

מן המפרשים

הסולם: דבורה דאתת לשבחא וכו׳: דבורה, שבאה לשבח שבח המלך הקדוש, אמרה, ה׳ בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום. מלמד שהקב״ה הזמין כל שאר העמים לקבל התורה ולא רצו. שואל, וכי לא היה גלוי לפניו שלא ירצו, ולמה הזמינם. ומשיב, אלא שלא יהיה להם להם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: