כל זה כשהגברים בחטא ואינם כדאים לרוח הקדש - ׳ואם כל עדת ישראל ישגו׳ אלו שבירושלים שמשם יוצאת תורה
ויקרא · ׳והוא ימשל בך׳ - כשגברים בחטא נשים שולטות כדבורה וחנה, וקושיית ׳אם כל עדת ישראל ישגו׳ · מאמר 47 · פיסקה 10 · דף כ ע"א
לשון הזוהר
וכָל דָּא, כַּד אִשְׁתְּכָחוּ גּוּבְרִין בְּחַטָּאָה, וְלָאו אִינּוּן כְּדָאִין לְמִשְׁרֵי עָלַיְיהוּ רוּחַ קוּדְשָׁא ודַּאי. ׳ואִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְגוֹ', כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּהוֹרָאָה דְּטָעוּ בָּהּ׳ (ויקרא ד, יג). אֲבָל ׳ואִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳, ואִם כָּל יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל׳. אֶלָּא אִינּוּן (כולהון) דְּאִשְתַּכְּחָן בִּיְרוּשָׁלַ ם, דְּהָא מִתַּמָּן נָפְקָא אוֹרַיְיתָא לְכָל עַמָּא, וְאִי אִינּוּן דַּהֲווֹ תַּמָּן טָעָאן, כָּל יִשְׂרָאֵל טָעָאן, ותָנֵינָן דְּכֵיוָן דְּתַמָּן טָעָאן, כָּל עַמָּא טָעָאן, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ מַשְׁכֵי אֲבַתְרַיְיהוּ. ׳ונֶעְלַּם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל׳, עֵינֵי הַקָּהָל אִלֵּין סַנְהֶדְרֵי, אִלֵּין אִינּוּן דִּמְמָנָן עַל יִשְׂרָאֵל.
תרגום
וְכָל זֶה כְּשֶׁנִּמְצְאוּ הַגְּבָרִים בְּחֵטְא, וְאֵינָם כְּדָאִים לְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַדַּאי. ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְגוֹ'׳ (ויקרא ד, יג) - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהוֹרָאָה שֶׁטָּעוּ בָהּ. אֲבָל ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳ - וְאִם כָּל יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל׳? אֶלָּא אוֹתָם (כֻּלָּם) שֶׁנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם יוֹצֵאת תּוֹרָה לְכָל הָעָם, וְאִם אוֹתָם שֶׁהָיוּ שָׁם טוֹעִים, אָז כָּל יִשְׂרָאֵל טוֹעִים, וְשָׁנִינוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁם טוֹעִים, כָּל הָעָם טוֹעִים, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. ׳וְנֶעְלָם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל׳ - עֵינֵי הַקָּהָל אֵלּוּ הַסַּנְהֶדְרִין, אֵלּוּ הֵם שֶׁמְּמֻנִּים עַל יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל דא, כד אשתכחו גוברין בחטאה, ולאו אינון כדאין למשרי עלייהו רוח קודשא ודאי. ׳ואם כל עדת ישראל ישגו וגו', כמה דאוקימנא בהוראה דטעו בה׳ (ויקרא ד, יג). אבל ׳ואם כל עדת ישראל ישגו׳, ואם כל ישראל ישגו מבעי ליה, מאי ׳כל עדת ישראל׳. אלא אינון (כולהון) דאשתכחן בירושל ם, דהא מתמן נפקא אורייתא לכל עמא, ואי אינון דהוו תמן טעאן, כל ישראל טעאן, ותנינן דכיון דתמן טעאן, כל עמא טעאן, בגין דכלהו משכי אבתרייהו. ׳ונעלם דבר מעיני הקהל׳, עיני הקהל אלין סנהדרי, אלין אינון דממנן על ישראל.
התרגום: וכל זה כשנמצאו הגברים בחטא, ואינם כדאים להשרות עליהם רוח הקדש ודאי. ׳ואם כל עדת ישראל ישגו וגו'׳ (ויקרא ד, יג) - כמו שבארנו בהוראה שטעו בה. אבל ׳ואם כל עדת ישראל ישגו׳ - ואם כל ישראל ישגו היה צריך להיות! מה זה ׳כל עדת ישראל׳? אלא אותם (כלם) שנמצאים בירושלים, שהרי משם יוצאת תורה לכל העם, ואם אותם שהיו שם טועים, אז כל ישראל טועים, ושנינו, שכיון ששם טועים, כל העם טועים, משום שכלם נמשכים אחריהם. ׳ונעלם דבר מעיני הקהל׳ - עיני הקהל אלו הסנהדרין, אלו הם שממנים על ישראל.
מן המפרשים
אור החמה: דף כ' ע"א בסוד ב' המאורות הגדולים יהו"ה יהו"ה אל רחום וכו' אמנם אחר קטרוג הנקבה ירדה למטה בסוד ההפוך ונק' אלהים ואדנ"י וכו' ג"כ נק' בסוד ההויות נק' הוה"י ואז נעשית דין גמור ואז נק' חטאת וסימנך וירד מעשות החטאת ולכך צוה הקב"ה…
אור יקר: [סימן יז] אלא ‘ י במ׳ילי עתיק(י) יומין, עגין התשובה שהיא . אחוזה עד הכתר כדפירשנו בסימן (?), מכפי חטאוי ומניחם בפגם בסתר. חמדות ולא מפרש להורידם אל (הקליפות) הנגלות קמי ‘מלבא קדישא שאין בו פגם קדוש לא יגורך רע קמי למטה 'מקום…
הסולם: וכל דא כד אשתכחו וכו׳: וכל זה היה כשנמצאו הגברים בחטא, ולא היו ראוים שישרה עליהם רוח הקדש. ודאי, ואם כל עדת ישראל ישגו וגו ׳. כמו שהעמדנו שטעו בהוראה. (הוריות ה׳) . אבל אומר, אם כל עדת ישראל ישגו, ואם כל ישראל ישגו , היה צריך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: