ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 45: לילית רוח נוקבא מנקב תהום רבה - בריחתה מן האדם לכרכי הים, ורפואת השמירה בשעת הזיווג › פיסקה 5 (יט ע"א)

בספרי הראשונים: היתה מזדווגת עם אדם טרם שתוקנה נקבתו - ואחר כך ברחה לים להזיק לבני העולם

ויקרא · לילית רוח נוקבא מנקב תהום רבה - בריחתה מן האדם לכרכי הים, ורפואת השמירה בשעת הזיווג · מאמר 45 · פיסקה 5 · דף יט ע"א

לשון הזוהר

וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי אַמְרֵי, דְּאִיהִי עַרְקַת מִן אָדָם מִקַּדְמַת דְּנָא, וַאֲנָן לָא תָּנֵינָן הָכֵי, בְּגִין דְּהָא נוּקְבָּא דָּא אִשְׁתְּכָּחַת עִמֵּיהּ, אֲבָל עַד לָא קַמָת הַאי נֶפֶשׁ (ס"א דהא נוקבא דא לא אשתכחת עמיה אבל עד לא אתתקנת נוקבא דא) עִמֵּיהּ דְּאָדָם כְּדְקָא יֵאוֹת, הֲוַת מִזְדַּוְוגָא עִמֵּיהּ וְכַד הַאי אִתְתַּקְּנַת עִמֵּיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, עַרְקַת הִיא לְיַמָא, וּזְמִינָא לְאַבְאָשָׁא בְּנִי עָלְמָא.

תרגום

וּבְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים אָמְרוּ, שֶׁהִיא בָּרְחָה מִן הָאָדָם מִקֹּדֶם לָכֵן, אֲבָל אָנוּ לֹא שָׁנִינוּ כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נוּקְבָּא זוֹ נִמְצְאָה עִמּוֹ, אֲבָל טֶרֶם שֶׁקָּמָה הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ (שֶׁהֲרֵי נוּקְבָּא זוֹ לֹא נמצאה עמו, אֲבָל טֶרֶם שתקנה הַנּוּקְבָּא הַזּוֹ) עִם אָדָם כָּרָאוּי, הָיְתָה מִזְדַּוֶּגֶת עִמּוֹ, וּכְשֶׁזּוֹ תֻּקְּנָה עִמּוֹ כָּרָאוּי, הִיא בָּרְחָה לַיָּם, וּמְזֻמֶּנֶת לְהַזִּיק לִבְנֵי הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובספרי קדמאי אמרי, דאיהי ערקת מן אדם מקדמת דנא, ואנן לא תנינן הכי, בגין דהא נוקבא דא אשתכחת עמיה, אבל עד לא קמת האי נפש (ס"א דהא נוקבא דא לא אשתכחת עמיה אבל עד לא אתתקנת נוקבא דא) עמיה דאדם כדקא יאות, הות מזדווגא עמיה וכד האי אתתקנת עמיה כדקא יאות, ערקת היא לימא, וזמינא לאבאשא בני עלמא.

התרגום: ובספרי הראשונים אמרו, שהיא ברחה מן האדם מקדם לכן, אבל אנו לא שנינו כך, משום שהרי נוקבא זו נמצאה עמו, אבל טרם שקמה הנפש הזו (שהרי נוקבא זו לא נמצאה עמו, אבל טרם שתקנה הנוקבא הזו) עם אדם כראוי, היתה מזדוגת עמו, וכשזו תקנה עמו כראוי, היא ברחה לים, ומזמנת להזיק לבני העולם.

מן המפרשים

הסולם: ובספרי קדמאי אמרי וכו׳: ובספרי הראשונים אמרו, שלילית ברחה מן האדם מקודם לכן, דהיינו עוד מטרם שנתקנה חוה. ואנו לא למדנו כן, משום כי נוקבא זו, לילית, היתה נמצאת עמו. אבל כל עוד שלא נתקנה נוקבא זו, חוה, עם אדם, היתה לילית מזדווגת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר