כשראתה לילית כך ברחה לכרכי הים - ועתיד הקב"ה להעלותה ולשים אותה בחורבן רומי
ויקרא · לילית רוח נוקבא מנקב תהום רבה - בריחתה מן האדם לכרכי הים, ורפואת השמירה בשעת הזיווג · מאמר 45 · פיסקה 4 · דף יט ע"א
לשון הזוהר
כֵּיון דְּחָמַת לִילִית דָּא, עַרְקַת, וְהִיא בִּכְרַכֵי יַמָּא, וְעַד כְּעַן הִיא זְמִינָא לְאַבְאָשָׁא בְּנֵי עָלְמָא. וְכַד זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַרְבָּא רוֹמִי רְשִׁיעָתָא, וּלְמֶהֱוֵי חוֹרְבָּן לְעָלְמִין, יְסַלֵּק לְהַאי לִילִית, וְיִשְׁרֵי לָהּ לְהַאי חוּרְבָּא, בְּגִין דְּהִיא חוֹרְבְּנָא דְּעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ׳ (ישעיה לה).
תרגום
כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה לִילִית כָּךְ, בָּרְחָה, וְהִיא בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְעַד עַכְשָׁו הִיא מְזֻמֶּנֶת לְהָרַע לִבְנֵי הָעוֹלָם. וּכְשֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲרִיב אֶת רוֹמִי הָרְשָׁעָה וְשֶׁתֶּחֱרַב לְעוֹלָמִים, הוּא יַעֲלֶה אֶת לִילִית הַזּוֹ, וְיָשִׂים אוֹתָהּ בַּחֻרְבָּן הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא חֻרְבָּנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ׳ (ישעיה לד, יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיון דחמת לילית דא, ערקת, והיא בכרכי ימא, ועד כען היא זמינא לאבאשא בני עלמא. וכד זמין קודשא בריך הוא לחרבא רומי רשיעתא, ולמהוי חורבן לעלמין, יסלק להאי לילית, וישרי לה להאי חורבא, בגין דהיא חורבנא דעלמא. הדא הוא דכתיב, ׳אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׳ (ישעיה לה).
התרגום: כיון שראתה לילית כך, ברחה, והיא בכרכי הים, ועד עכשו היא מזמנת להרע לבני העולם. וכשעתיד הקב"ה להחריב את רומי הרשעה ושתחרב לעולמים, הוא יעלה את לילית הזו, וישים אותה בחרבן הזה, משום שהיא חרבנו של העולם. זהו שכתוב ׳אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׳ (ישעיה לד, יד).
מן המפרשים
הסולם: כיון דחמת לילית וכו׳: כיון שראתה לילית את זה, ברחה, והיא בכרכי הים. ועד עתה היא מוכנה להזיק לבני העולם. וכשעתיד הקב״ה להחריב את רומי הרשעה, ושתהיה חרבה לעולם, תעלה לילית זו מן הים, וישכין אותה בחורבה הזו של רומי, משום שהיא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: