הרפואה: בשעת הזיווג יכוין לבו בקדושה ויאמר ׳העטופה בסדין... שובי שובי הים רועש׳
ויקרא · לילית רוח נוקבא מנקב תהום רבה - בריחתה מן האדם לכרכי הים, ורפואת השמירה בשעת הזיווג · מאמר 45 · פיסקה 6 · דף יט ע"א
לשון הזוהר
אַסְוָותָא לְהַאי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִזְדָּוַּוג בַּר נָשׁ בְּאִתְּתֵיהּ, יְכַוִּון לִבֵּיהּ בִּקְדוּשָּׁה דְּמָארֵי, וְלֵימָא הָכֵי, עֲטִיפָא בְּקִטְפָא אִזְדַּמְּנַת, שָׁארֵי שָׁארֵי, לָא תִּעוֹל וְלָא תִּנְפּוֹק, לָא דִּידָךְ וְלָא בְּעַדְבָךְ. תּוּב תּוּב, יַמָּא אִתְרְגִישָׁא, גַּלְגַּלּוֹי לִיךְ קָרָאן, בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא אֲחִידְנָא, בִּקְדוּשָּׁה דְּמַלְכָּא אִתְעָטַּפְנָא.
תרגום
הָרְפוּאָה לָזֶה - בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָדָם מִזְדַּוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ, יְכַוֵּן לִבּוֹ בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ וְיֹאמַר כָּךְ: הָעֲטוּפָה בְסָדִין הִזְדַּמְּנָה, מֻתֶּרֶת מֻתֶּרֶת, אַל תִּכָּנְסִי וְאַל תֵּצְאִי, לֹא שֶׁלָּךְ וְלֹא בְּחֶלְקֵךְ. שׁוּבִי שׁוּבִי, הַיָּם רוֹעֵשׁ, הַגַּלִּים שֶׁלּוֹ קוֹרְאִים לָךְ, בְּחֵלֶק קָדוֹשׁ אֲנִי אָחוּז, וּבִקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ הִתְעַטַּפְתִּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אסוותא להאי, בההיא שעתא דאזדווג בר נש באתתיה, יכוון לביה בקדושה דמארי, ולימא הכי, עטיפא בקטפא אזדמנת, שארי שארי, לא תעול ולא תנפוק, לא דידך ולא בעדבך. תוב תוב, ימא אתרגישא, גלגלוי ליך קראן, בחולקא קדישא אחידנא, בקדושה דמלכא אתעטפנא.
התרגום: הרפואה לזה - באותה שעה שאדם מזדוג עם אשתו, יכון לבו בקדשת רבונו ויאמר כך: העטופה בסדין הזדמנה, מתרת מתרת, אל תכנסי ואל תצאי, לא שלך ולא בחלקך. שובי שובי, הים רועש, הגלים שלו קוראים לך, בחלק קדוש אני אחוז, ובקדשת המלך התעטפתי.
מן המפרשים
מקדש מלך: לא תיעול פירוש בסדין. ולא תנפוק הנשמות לחוץ לעשות מהם שדים ח"ו. לא דידך. פירוש כי הם של הקדושה ולא יהים לך כח לעשוק אותם הנשמות. ולא בעדבך . פי' שאינם בגורלך אפילו לפי שעה. ואף אם יצאו יחזרו שנית להיות קדושה:
הסולם: אסוותא להאי וכו׳: הרפואה לזה, שלילית לא תוכל להזיק, היא, שבשעה שהאדם מתחבר באשתו, כדי להוליד, יכוון לבו בקדושה של אדונו, ויאמר כך, העטופה בסדין, דהיינו לילית המעוטפת ומיללת תמיד, כי השם לילית הוא מלשון יללה. נזדמנה. המלטי…