לחם ו׳ מעטר את העץ- צדיק מזין כנסת ישראל
ויחי · שלוש נשמות שהן ארבע - משל בן המלך וסוד ׳מאשר שמנה לחמו׳ · מאמר 72 · פיסקה 14 · דף רמו ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳, לֶחֶם ו', דְּהָא מִינֵיהּ אִתְּזָן הַאי אִילָנָא, וְהוּא מְעַטְּרָא לֵיהּ, כְּדִכְתִיב, ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). וְכַד אִיהוּ נָקִיט, וַדַּאי הוּא ׳יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ׳. וּמַאן מֶלֶךְ. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהָא מִנֵּיהּ אִתְּזָנַת, וְהוּא יָהִיב לָהּ עַל יְדָא דְּצַדִּיק, דַּרְגָּא קַדִּישָׁא אָת קַיָּימָא. וּמֵהָכָא לִשְׁאָר דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא, וְכֻלְּהוּ כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.
תרגום
וְעַל זֶה, ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳, לֶחֶם ו', שֶׁהֲרֵי מִמֶּנּוּ נִזּוֹן הָעֵץ הַזֶּה, וְהוּא מְעַטֵּר אוֹתוֹ, כַּכָּתוּב (שִׁיר ג) (שיר ג יא) ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳ - וּכְשֶׁהוּא לוֹקֵחַ, וַדַּאי הוּא ׳יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ׳. וּמִי הַמֶּלֶךְ? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מִמֶּנּוּ נִזּוֹנֵית, וְהוּא נוֹתֵן לָהּ עַל יַד הַצַּדִּיק דַּרְגָּה קְדוֹשָׁה אוֹת הַבְּרִית, וּמִכָּאן לִשְׁאָר הַדְּרָגוֹת שֶׁלְּמַטָּה, וְכֻלָּם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, ׳מאשר שמנה לחמו׳, לחם ו', דהא מיניה אתזן האי אילנא, והוא מעטרא ליה, כדכתיב, ׳בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא). וכד איהו נקיט, ודאי הוא ׳יתן מעדני מלך׳. ומאן מלך. דא כנסת ישראל, דהא מניה אתזנת, והוא יהיב לה על ידא דצדיק, דרגא קדישא את קיימא. ומהכא לשאר דרגין דלתתא, וכלהו כגוונא דלעילא.
התרגום: ועל זה, ׳מאשר שמנה לחמו׳, לחם ו', שהרי ממנו נזון העץ הזה, והוא מעטר אותו, ככתוב (שיר ג) (שיר ג יא) ׳בעטרה שעטרה לו אמו׳ - וכשהוא לוקח, ודאי הוא ׳יתן מעדני מלך׳. ומי המלך? זו כנסת ישראל, שהרי ממנו נזונית, והוא נותן לה על יד הצדיק דרגה קדושה אות הברית, ומכאן לשאר הדרגות שלמטה, וכלם כמו שלמעלה.
מן המפרשים
הסולם: ועל דא, מאשר שמנה לחמו: שהוא נוטריקון, להם ו', דהיינו לחם ז"א, המכונה ו', כי ממנו, מבינה הנקרא אשר, ניזון אילן הזה, שהוא ז"א, והוא, בינה, מעטרת אותו, בג"ר, כמ"ש, בעטרה שעטרה לו אמו, דהיינו בינה הנקראת, אם. וכשהוא מקבל דהיינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: