ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 72: שלוש נשמות שהן ארבע - משל בן המלך וסוד ׳מאשר שמנה לחמו׳ › פיסקה 15 (רמו ע"א)

בספר רב המנונא סבא - לחם משנה משמים ומארץ כאחד

ויחי · שלוש נשמות שהן ארבע - משל בן המלך וסוד ׳מאשר שמנה לחמו׳ · מאמר 72 · פיסקה 15 · דף רמו ע"א

לשון הזוהר

בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, אָמַר הָכִי, ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳, (לעיל מז ע"ב) דָּא לֶחֶם שַׁבָּת, דְּאִיהוּ פַּנַג, עַל חַד תְּרֵין. כְּדִכְתִיב, ׳לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנְה׳ (שמות טז, כב). מַאי ׳לֶחֶם מִשְׁנְה׳. אֶלָּא, תְּרֵי לֶחֶם, ׳לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם׳, ׳וְלֶחֶם מִן׳ הָאָרֶץ. דָּא הוּא לֶחֶם פַּנַּג, וְדָא הוּא לֶחֶם דְּמִסְכֵּנָא, וּבְשַׁבָּת אִתְכְּלִיל לֶחֶם תַּתָּאָה בְּלֶחֶם עִלָּאָה, וְאִתְבָּרֵךְ הַאי בְּגִינִי הַאי, וְאִיהוּ ׳לֶחֶם מִשְׁנְה׳.

תרגום

בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר כָּךְ: ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳ - זֶה לֶחֶם שַׁבָּת, שֶׁהוּא מְעֻנָּג, עַל אֶחָד שְׁנַיִם, כַּכָּתוּב ׳לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה׳ (שמות טז, כב) - מַה זֶּה לֶחֶם מִשְׁנֶה? אֶלָּא שְׁנֵי לֶחֶם, ׳לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם׳ וְלֶחֶם מִן הָאָרֶץ. זֶהוּ לֶחֶם עֹנֶג, וְזֶהוּ לֶחֶם עֹנִי. וּבְשַׁבָּת נִכְלָל לֶחֶם הַתַּחְתּוֹן בַּלֶּחֶם הָעֶלְיוֹן, וּמִתְבָּרֵךְ זֶה מִשּׁוּם זֶה, וְהוּא לֶחֶם מִשְׁנֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בספרא דרב המנונא סבא, אמר הכי, ׳מאשר שמנה לחמו׳, (לעיל מז ע"ב) דא לחם שבת, דאיהו פנג, על חד תרין. כדכתיב, ׳לקטו לחם משנה׳ (שמות טז, כב). מאי ׳לחם משנה׳. אלא, תרי לחם, ׳לחם מן השמים׳, ׳ולחם מן׳ הארץ. דא הוא לחם פנג, ודא הוא לחם דמסכנא, ובשבת אתכליל לחם תתאה בלחם עלאה, ואתברך האי בגיני האי, ואיהו ׳לחם משנה׳.

התרגום: בספרו של רב המנונא סבא אמר כך: ׳מאשר שמנה לחמו׳ - זה לחם שבת, שהוא מענג, על אחד שנים, ככתוב ׳לקטו לחם משנה׳ (שמות טז, כב) - מה זה לחם משנה? אלא שני לחם, ׳לחם מן השמים׳ ולחם מן הארץ. זהו לחם ענג, וזהו לחם עני. ובשבת נכלל לחם התחתון בלחם העליון, ומתברך זה משום זה, והוא לחם משנה.

מן המפרשים

אור החמה: והרח"ו נר"ו כתב. לקבלא מיין עלאין לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקיא. אפשר שרמז לזווג שעושים הנשמות דצדיקים בשעה שמסתלקין מן העולם עכ"ל: דרגא קדישא את קיימא שהיסוד מעבר לשפע הנשפע מהת"ת נמלכות ועיקר הת"ת שהוא את קיימא. גליון מאשר…

אור יקר: דרב המנונא סבא, ולא שהם מקבליב יחד בשוה, אלא אתברך האי בגיני האי, שישפיע לת״ה חלק ברכותיו והחלק .אשר למלכות כדפי׳ לעיל סימן י״ב או נפרש שממש אחדותם שוה באחדות כענין קודם פירודם והיה אור הלבנה כאור החמה, ואז הבינה סוד שבת…

נזר ישראל: מאשר שמנה לחמו כו'. כי שם יש אהי"ה דיודי"ן באחוריים גימטריא תקמ"ד, וכשתסיר מ"ד אחוריים דפשט נשאר ת"ק, ובכולל גימטריא אש"ר. והוא ביסוד הבינה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר