סוד לחמ"ו - שני לחמים, עוני ומעונג, בעולם הבא
ויחי · שלוש נשמות שהן ארבע - משל בן המלך וסוד ׳מאשר שמנה לחמו׳ · מאמר 72 · פיסקה 13 · דף רמו ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳. דָּא הוּא אֲתַר דְּכֹלָּא מְאַשְׁרִין לֵיהּ. וּמַאי אִיהוּ, עַלְמָא דְאָתֵי. דְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי מְאַשְׁרִין לֵיהּ, וּמִכַּסְּפִין לֵיהּ. ׳שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳, מַאן, עַד כָּאן לָא פָּרִישׁ מַאן הוּא אֲתַר. אֶלָּא, אִית לֶחֶם, וְאִית לֶחֶם, כְּמָה דְאִית אִילָנָא, וְאִית אִילָנָא. אִית אִילָנָא דְחַיֵּי, וְאִית אִילָנָא דְתַלְיָיא בֵּיהּ מוֹתָא. אִית לֶחֶם דְּאִקְרֵי לֶחֶם עוֹנִי, וְאִית לֶחֶם דְּאִקְרֵי לֶחֶם פַּנַּג. וּמַאן אִיהוּ (לחם). דָּא ו', וְדָא הוּא לַחְמ"וֹ, לֶחֶ"ם ו'. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם׳, ׳מִן הַשָּׁמַיִם׳ (שמות טז, ד) וַדַּאי.
תרגום
בֹּא רְאֵה, ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳, זֶהוּ מָקוֹם שֶׁהַכֹּל מְאַשְּׁרִים אוֹתוֹ, וּמִיהוּ? הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מְאַשְּׁרִים אוֹתוֹ וּמִשְׁתּוֹקְקִים אֵלָיו. ׳שְׁמֵנָה לַחְמוֹ׳, מִי? עַד כָּאן לֹא פֵרַשׁ מִי הוּא הַמָּקוֹם. אֶלָּא, יֵשׁ לֶחֶם וְיֵשׁ לֶחֶם, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אִילָן וְיֵשׁ אִילָן. יֵשׁ עֵץ הַחַיִּים, וְיֵשׁ עֵץ שֶׁתָּלוּי בּוֹ הַמָּוֶת. יֵשׁ לֶחֶם שֶׁנִּקְרָא לֶחֶם עֹנִי, וְיֵשׁ לֶחֶם שֶׁנִּקְרָא לֶחֶם מְעֻנָּג. וּמִיהוּ (לֶחֶם)? זֶה ו', וְזֶה הוּא לַחְמ"וֹ, לֶחֶ"ם ו', וְעַל זֶה כָּתוּב ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳, ׳מִן הַשָּׁמַיִם׳ (שמות טז, ד) וַדַּאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ׳מאשר שמנה לחמו׳. דא הוא אתר דכלא מאשרין ליה. ומאי איהו, עלמא דאתי. דעלאי ותתאי מאשרין ליה, ומכספין ליה. ׳שמנה לחמו׳, מאן, עד כאן לא פריש מאן הוא אתר. אלא, אית לחם, ואית לחם, כמה דאית אילנא, ואית אילנא. אית אילנא דחיי, ואית אילנא דתלייא ביה מותא. אית לחם דאקרי לחם עוני, ואית לחם דאקרי לחם פנג. ומאן איהו (לחם). דא ו', ודא הוא לחמ"ו, לח"ם ו'. ועל דא כתיב, ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳, ׳מן השמים׳ (שמות טז, ד) ודאי.
התרגום: בא ראה, ׳מאשר שמנה לחמו׳, זהו מקום שהכל מאשרים אותו, ומיהו? העולם הבא, שהעליונים והתחתונים מאשרים אותו ומשתוקקים אליו. ׳שמנה לחמו׳, מי? עד כאן לא פרש מי הוא המקום. אלא, יש לחם ויש לחם, כמו שיש אילן ויש אילן. יש עץ החיים, ויש עץ שתלוי בו המות. יש לחם שנקרא לחם עני, ויש לחם שנקרא לחם מענג. ומיהו (לחם)? זה ו', וזה הוא לחמ"ו, לח"ם ו', ועל זה כתוב ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳, ׳מן השמים׳ (שמות טז, ד) ודאי.
מן המפרשים
מקדש מלך: מאשר שמנה לחמו דא הוא אתר דכולא וכו' שמנה לחמו מאן גרסינן וזה פי' ג' בפ' מאשר. ושיעור הכתוב לפי פי' זה מאשר שהיא הבינה שמנה לחם שהוא ו' שהבינה מעטר' לזעיר והיא יתן מעדני מלך לחם הנז' שהוא זעיר יתן מעדני מלך שהוא המ'. ומהכא…
הסולם: ת"ח מאשר שמנה לחמו: זה הוא מקום שהכל מאשרים אותו, ומה הוא, הוא עולם הבא, שהוא בינה, שעליונים ותחתונים מאשרים אותו ומשתוקקים לו. שמנה לחמו, שואל, לחם של מי, עד כאן עוד לא פרש, מי הוא המקום של הלחם. ומשיב, אלא יש לחם ויש לחם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: