ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 20: ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון › פיסקה 3 (ריז ע"ב)

׳אך בצלם יתהלך איש׳ - היעלמות הצלם כסימן להסתלקות

ויחי · ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף ריז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ מִנַּיִן לָךְ. אָמַר לֵיהּ, הָא נִשְׁמָתִי אִסְתַּלְּקַת מִינִי בְּכָל לֵילְיָא, וְלָא אַנְהִיר לִי בְּחֶלְמָא כְּמָה דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא. וְעוֹד דְּכַד אֲנָא מַצְלֵינָא וּמָטִינָא לְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אַשְׁגַּחְנָא בְּצוּלְמִי דִילִי בְּכוֹתְלָא, וְלָא חָמִינָא לֵיהּ. וְאֲמִינָא דְּהוֹאִיל וְצַלְמָא אִתְעֲבַר וְלָא אִתְחֲזֵי, דְּהָא כָּרוֹזָא נָפִיק וְכָרִיז. דִּכְתִיב, ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהילים לט, ז), כָּל זִמְנָא דְּצוּלְמָא דְּבַר נָשׁ לָא יִתְעֲבַר מִנֵּיהּ, ׳יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳, וְרוּחֵיהּ אִתְקַיְּימָא בְּגַוֵּיהּ. אִתְעֲבַר צוּלְמָא דְבַר נָשׁ וְלָא אִתְחֲזֵי, אִתְעֲבַר מֵהַאי עָלְמָא.

תרגום

אָמַר לוֹ, מִנַּיִן לְךְ? אָמַר לוֹ, הֲרֵי נִשְׁמָתִי מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנִּי בְּכָל לַיְלָה, וְלֹא מְאִירָה לִי בַּחֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה. וְעוֹד, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְפַּלֵּל וּמַגִּיעַ לְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁגִּיחַ בְּצַלְמִי שֶׁבַּכֹּתֶל וְלֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ, וְאָמַרְתִּי, הוֹאִיל וְהַצֶּלֶם הָעֳבַר וְלֹא נִרְאֶה, שֶׁהֲרֵי הַכָּרוֹז יוֹצֵא וּמַכְרִיז, שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ׳ (תהלים לט, ז) - כָּל זְמַן שֶׁצֶּלֶם הָאָדָם לֹא יַעֲבֹר מִמֶּנּוּ, ׳יִתְהַלֵּךְ אִישׁ׳ וְרוּחוֹ עוֹמֶדֶת בְּתוֹכוֹ. כְּשֶׁהָעֳבַר צֶלֶם הָאָדָם וְלֹא נִרְאֶה, אָז הוּא מָעֳבָר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה מנין לך. אמר ליה, הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא. ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמי דילי בכותלא, ולא חמינא ליה. ואמינא דהואיל וצלמא אתעבר ולא אתחזי, דהא כרוזא נפיק וכריז. דכתיב, ׳אך בצלם יתהלך איש׳ (תהילים לט, ז), כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה, ׳יתהלך איש׳, ורוחיה אתקיימא בגויה. אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא.

התרגום: אמר לו, מנין לך? אמר לו, הרי נשמתי מסתלקת ממני בכל לילה, ולא מאירה לי בחלום כמו שהיתה בתחלה. ועוד, שכאשר אני מתפלל ומגיע לשומע תפלה, אני משגיח בצלמי שבכתל ולא רואה אותו, ואמרתי, הואיל והצלם העבר ולא נראה, שהרי הכרוז יוצא ומכריז, שכתוב ׳אך בצלם יתהלך איש׳ (תהלים לט, ז) - כל זמן שצלם האדם לא יעבר ממנו, ׳יתהלך איש׳ ורוחו עומדת בתוכו. כשהעבר צלם האדם ולא נראה, אז הוא מעבר מהעולם הזה.

מן המפרשים

הסולם: א"ל מנין לך וכו': אמר לו מאין תדע שתמות, א"ל ר' יצחק, הנה נשמתי מסתלקת ממני בכל לילה ואינה מאירה לי בחלום כמו מתחילה. ועוד, כשאני מתפלל ומגיע לשומע תפלה אני מסתכל בצלם שלי שעל הכותל, ואיני רואה אותו. ואומר אני שאמות, הואיל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: