ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 20: ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון › פיסקה 4 (ריח ע"א)

׳כי צל ימינו׳ - תחינת רבי יצחק שלא יפרד ממנו

ויחי · ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף ריח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, וּמֵהָכָא, דִּכְתִיב, ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט). אָמַר לֵיהּ, כָּל אִלֵּין מִלִּין דְּאַתְּ בָּעֵי עֲבִידְנָא. אֲבָל בָּעִינָא מִינָךְ דִּבְהַהוּא עַלְמָא, תְּבָרִיר דּוּכְתָּאי גַּבָּךְ, כְּמָה דַהֲוֵינָא בְּהַאי עַלְמָא. בָּכָה רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, בְּמָטוּ מִינָךְ, דְּלָא תִּתְפָּרֵשׁ מִנָּאי כָּל אִלֵּין יוֹמִין.

תרגום

אָמַר לוֹ, וּמִכָּאן, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט) - אָמַר לוֹ, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה, אֲבָל אֲבַקֵּשׁ מִמְּךְ, שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם תְּבָרֵר אֶת מְקוֹמִי אֶצְלְךְ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּכָה רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנִּי כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, ומהכא, דכתיב, ׳כי צל ימינו עלי ארץ׳ (איוב ח, ט). אמר ליה, כל אלין מלין דאת בעי עבידנא. אבל בעינא מינך דבההוא עלמא, תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא. בכה רבי יצחק ואמר, במטו מינך, דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין.

התרגום: אמר לו, ומכאן, שכתוב ׳כי צל ימינו עלי ארץ׳ (איוב ח, ט) - אמר לו, כל הדברים הללו שאתה רוצה שאני אעשה, אבל אבקש ממך, שבאותו עולם תברר את מקומי אצלך כמו שהייתי בעולם הזה. בכה רבי יצחק ואמר, בבקשה ממך שלא תפרד ממני כל הימים הללו.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן ב] לאשתמשא משכנא בהו, אבל הכא באלין לבושי דיקר דלא באעי לאשתמשא בהו ברנש אחרא בר כהנא רבא, דרבו משח קדישא על רישיה.

הסולם: א"ל ומהכא וכו': אמר לו ר' יהודה, גם מכאן נשמע זה, שכתוב, כי צל ימינו עלי ארץ . א"ל ר' יהודה כל אלו הדברים שבקשת ממני אעשה, אבל אני מבקש ממך, שבעולם ההוא, תבחור מקומי אצלך כמו שהייתי אצלך בעולם הזה. בכה ר' יצחק, ואמר בבקשה ממך,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: