מלאך המוות רוקד לפני רבי יצחק - וקשירתו מחוץ לבית
ויחי · ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון · מאמר 20 · פיסקה 5 · דף ריח ע"א
לשון הזוהר
אֲזְלוּ לְגַבֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, זָקִיף עֵינוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחָמָא לְרִבִּי יִצְחָק, וְחָמָא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּרָהִיט קַמֵּיהּ, וְרָקִיד קַמֵּיהּ. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָחִיד בִּידֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק. אָמַר, גּוֹזַרְנָא, מַאן דְּרָגִיל לְמֵיעַל, יֵעוּל. וּמַאן דְּלָא רָגִיל לְמֵיעָאל, לָא יֵיעוּל. עָאלוּ רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה, קָטִיר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְבַר.
תרגום
הָלְכוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. זָקַף עֵינָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרָאָה אֶת רַבִּי יִצְחָק, וְרָאָה אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁרָץ לְפָנָיו וְרוֹקֵד לְפָנָיו. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָחַז בְּיַד רַבִּי יִצְחָק. אָמַר, גּוֹזְרַנִי שֶׁמִּי שֶׁרָגִיל לְהִכָּנֵס - יִכָּנֵס, וּמִי שֶׁלֹּא רָגִיל לְהִכָּנֵס - לֹא יִכָּנֵס. נִכְנְסוּ רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה, קָשַׁר אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת בַּחוּץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון, וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה, ורקיד קמיה. קם רבי שמעון, אחיד בידיה דרבי יצחק. אמר, גוזרנא, מאן דרגיל למיעל, יעול. ומאן דלא רגיל למיעאל, לא ייעול. עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר.
התרגום: הלכו לרבי שמעון, מצאוהו שהיה עוסק בתורה. זקף עיניו רבי שמעון וראה את רבי יצחק, וראה את מלאך המות שרץ לפניו ורוקד לפניו. קם רבי שמעון, ואחז ביד רבי יצחק. אמר, גוזרני שמי שרגיל להכנס - יכנס, ומי שלא רגיל להכנס - לא יכנס. נכנסו רבי יצחק ורבי יהודה, קשר את מלאך המות בחוץ.
מן המפרשים
אור החמה: והרא"ג ז"ל כתב וקטיר מלאך המות לבר כלו' בההוא גזירה דגזר ר"ש קשר וכפית למלאך המות לבר שלא יכנס פנימה וי"ס דגרסי קטיר מלאך המות לבר כלומר נשאר מלאך המות קשור לבר שלא יכול לא שראהו נכנס עם רבי יהודה ולא היה יכולת בידו לעכב על…
הסולם: אזלו לגביה וכו': הלכו אל ר' שמעון, מצאוהו שהיה עוסק בתורה. נשא עיניו ר"ש, וראה את ר' יצחק, וראה שמלאך המות רץ לפניו ורוקד לפניו. קם ר"ש, ואחז בידו של ר"י, ואמר, גוזר אני, מי שרגיל לבא אצלי יבא, ומי שלא רגיל לבא אלי לא יבא.…