טרם הגיע הזמן - רבי אלעזר מוצב לשמור על הפתח
ויחי · ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון · מאמר 20 · פיסקה 6 · דף ריח ע"א
לשון הזוהר
אַשְׁגַּח רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחָמָא דְּעַד כְּעַן לָא מָטָא עִדָּנָא, דְּהָא עַד תְּמַנְיָא שַׁעְתֵּי דְיוֹמָא הֲוָה זִמְנָא. אוֹתְבֵיהּ קַמֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֲוָה לָעֵי לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִיהּ, תִּיב אֲפִתְחָא וּמַה (צ"ל ומאן) דְּתֶחמֵי, לָא תִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ. וְאִי יִבְעֵי לְמֵיעָאל הָכָא, אוֹמֵי אוֹמָאָה דְּלָא לֵיעוֹל.
תרגום
הִתְבּוֹנֵן רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָאָה שֶׁעַד עַכְשָׁו טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַן, שֶׁהֲרֵי עַד שְׁמֹנֶה שָׁעוֹת שֶׁל הַיּוֹם הָיָה זְמַן. הוֹשִׁיבוֹ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָיָה מְלַמְּדוֹ בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, שֵׁב עַל הַפֶּתַח, וּמַה (וּמִי) שֶּׁתִּרְאֶה אַל תְּדַבֵּר עִמּוֹ. אִם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס לְכָאן, תַּשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אשגח רבי שמעון, וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא. אותביה קמי רבי שמעון, והוה לעי ליה באורייתא. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא ומה (צ"ל ומאן) דתחמי, לא תשתעי בהדיה. ואי יבעי למיעאל הכא, אומי אומאה דלא ליעול.
התרגום: התבונן רבי שמעון, וראה שעד עכשו טרם הגיע זמן, שהרי עד שמנה שעות של היום היה זמן. הושיבו לפני רבי שמעון והיה מלמדו בתורה. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, שב על הפתח, ומה (ומי) שתראה אל תדבר עמו. אם ירצה להכנס לכאן, תשביע אותו שבועה שלא יכנס.
מן המפרשים
הסולם: אשגח ר"ש וחמא וכו': הסתכל ר' שמעון וראה, שעד עתה עוד לא הגיע זמנו, למות, אלא עד שמונה שעות של היום הוא זמנו. הושיבו לפני ר"ש ועסק עמו בתורה, אמר ר"ש לר' אלעזר בנו, שב בפתח, ומי שתראה לא תדבר עמו, ואם ירצה להכנס כאן, תשבע שבועה…