׳אך בצלם יתהלך איש׳
הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון
עצבות רבי יצחק בשער רבי יהודה - סימן ליום שונה
רַבִּי יִצְחָק הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה וְהָיָה עָצוּב. יָצָא רַבִּי יְהוּדָה וּמָצָא אוֹתוֹ בַּשַּׁעַר שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעָצוּב. אָמַר לוֹ, מַה יּוֹם זֶה מִשְּׁאָר יָמִים?
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק הֲוָה יָתִיב יוֹמָא חַד אֲפִתְחָא דְּרִבִּי יְהוּדָה, וְהֲוָה עָצִיב. נָפִיק רִבִּי יְהוּדָה, אַשְׁכְּחֵיהּ לְתַרְעֵיהּ, דְּהֲוָה יָתִיב וְעָצִיב. אָמַר לֵיהּ, מַה יוֹמָא דֵין מִשְּׁאָר יוֹמִין.
שלוש בקשות אחרונות - הזכרת השם, זיכוי הבן ושמירת הקבר
אָמַר לוֹ, בָּאתִי אֵלֶיךְ לְבַקֵּשׁ מִמְּךְ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. אֶחָד - שֶׁכַּאֲשֶׁר תֹּאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְתַזְכִּיר מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁתֹּאמַר אוֹתָם בִּשְׁמִי, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמִי. וְאֶחָד - שֶׁתְּזַכֶּה אֶת יוֹסֵף בְּנִי בַּתּוֹרָה. וְאֶחָד - שֶׁתֵּלֵךְ לְקִבְרִי כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים וּתְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתְךְ עָלַי.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אָתֵינָא לְגַבָּךְ, לְמִבְעֵי מִינָךְ תְּלַת מִלִּין. חַד, דְּכַד תֵּימָא מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, וְתַדְכַּר מֵאִינוּן מִלִּין דְּאֲנָא אֲמִינָא, דְּתֵימָא לוֹן מִשְּׁמִי, בְּגִין לְאַדְכָּרָא שְׁמִי. וְחַד דְּתִזְכֵּי לְיוֹסֵף בְּרִי בְּאוֹרַיְיתָא. וְחַד, דְּתֵיזִיל לְקִבְרִי כָּל ז' יוֹמִין, וְתִבְעֵי בָּעוּתִיךְ עָלַי.
׳אך בצלם יתהלך איש׳ - היעלמות הצלם כסימן להסתלקות
אָמַר לוֹ, מִנַּיִן לְךְ? אָמַר לוֹ, הֲרֵי נִשְׁמָתִי מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנִּי בְּכָל לַיְלָה, וְלֹא מְאִירָה לִי בַּחֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה. וְעוֹד, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְפַּלֵּל וּמַגִּיעַ לְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁגִּיחַ בְּצַלְמִי שֶׁבַּכֹּתֶל וְלֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ. וְאָמַרְתִּי, הוֹאִיל וְהַצֶּלֶם הָעֳבַר וְלֹא נִרְאֶה, שֶׁהֲרֵי הַכָּרוֹז יוֹצֵא וּמַכְרִיז, שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ׳ (תהלים לט, ז) - כָּל זְמַן שֶׁצֶּלֶם הָאָדָם לֹא יַעֲבֹר מִמֶּנּוּ, ׳יִתְהַלֵּךְ אִישׁ׳ וְרוּחוֹ עוֹמֶדֶת בְּתוֹכוֹ. כְּשֶׁהָעֳבַר צֶלֶם הָאָדָם וְלֹא נִרְאֶה, אָז הוּא מָעֳבָר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ מִנַּיִן לָךְ. אָמַר לֵיהּ, הָא נִשְׁמָתִי אִסְתַּלְּקַת מִינִי בְּכָל לֵילְיָא, וְלָא אַנְהִיר לִי בְּחֶלְמָא כְּמָה דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא. וְעוֹד דְּכַד אֲנָא מַצְלֵינָא וּמָטִינָא לְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אַשְׁגַּחְנָא בְּצוּלְמִי דִילִי בְּכוֹתְלָא, וְלָא חָמִינָא לֵיהּ. וְאֲמִינָא דְּהוֹאִיל וְצַלְמָא אִתְעֲבַר וְלָא אִתְחֲזֵי, דְּהָא כָּרוֹזָא נָפִיק וְכָרִיז, דִּכְתִיב ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהילים לט, ז) - כָּל זִמְנָא דְּצוּלְמָא דְּבַר נָשׁ לָא יִתְעֲבַר מִנֵּיהּ, ׳יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳, וְרוּחֵיהּ אִתְקַיְּימָא בְּגַוֵּיהּ. אִתְעֲבַר צוּלְמָא דְבַר נָשׁ וְלָא אִתְחֲזֵי, אִתְעֲבַר מֵהַאי עָלְמָא.
׳כי צל ימינו׳ - תחינת רבי יצחק שלא יפרד ממנו
אָמַר לוֹ, וּמִכָּאן, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט). אָמַר לוֹ, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אֲנִי אֶעֱשֶׂה. אֲבָל אֲבַקֵּשׁ מִמְּךְ, שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם תְּבָרֵר אֶת מְקוֹמִי אֶצְלְךְ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּכָה רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנִּי כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וּמֵהָכָא, דִּכְתִיב ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט). אָמַר לֵיהּ, כָּל אִלֵּין מִלִּין דְּאַתְּ בָּעֵי עֲבִידְנָא. אֲבָל בָּעִינָא מִינָךְ דִּבְהַהוּא עַלְמָא, תְּבָרִיר דּוּכְתָּאי גַּבָּךְ, כְּמָה דַהֲוֵינָא בְּהַאי עַלְמָא. בָּכָה רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, בְּמָטוּ מִינָךְ, דְּלָא תִּתְפָּרֵשׁ מִנָּאי כָּל אִלֵּין יוֹמִין.
מלאך המוות רוקד לפני רבי יצחק - וקשירתו מחוץ לבית
הָלְכוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. זָקַף עֵינָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרָאָה אֶת רַבִּי יִצְחָק, וְרָאָה אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁרָץ לְפָנָיו וְרוֹקֵד לְפָנָיו. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָחַז בְּיַד רַבִּי יִצְחָק. אָמַר, גּוֹזְרַנִי שֶׁמִּי שֶׁרָגִיל לְהִכָּנֵס - יִכָּנֵס, וּמִי שֶׁלֹּא רָגִיל לְהִכָּנֵס - לֹא יִכָּנֵס. נִכְנְסוּ רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה, קָשַׁר אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת בַּחוּץ.
בלשון הזוהר
אֲזְלוּ לְגַבֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. זָקִיף עֵינוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחָמָא לְרִבִּי יִצְחָק, וְחָמָא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּרָהִיט קַמֵּיהּ, וְרָקִיד קַמֵּיהּ. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָחִיד בִּידֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק. אָמַר, גּוֹזַרְנָא, מַאן דְּרָגִיל לְמֵיעַל יֵעוּל, וּמַאן דְּלָא רָגִיל לְמֵיעָאל לָא יֵיעוּל. עָאלוּ רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה, קָטִיר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְבַר.
טרם הגיע הזמן - רבי אלעזר מוצב לשמור על הפתח
הִתְבּוֹנֵן רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָאָה שֶׁעַד עַכְשָׁו טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַן, שֶׁהֲרֵי עַד שְׁמֹנֶה שָׁעוֹת שֶׁל הַיּוֹם הָיָה זְמַן. הוֹשִׁיבוֹ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָיָה מְלַמְּדוֹ בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, שֵׁב עַל הַפֶּתַח, וּמַה (וּמִי) שֶּׁתִּרְאֶה אַל תְּדַבֵּר עִמּוֹ. אִם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס לְכָאן, תַּשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס.
בלשון הזוהר
אַשְׁגַּח רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחָמָא דְּעַד כְּעַן לָא מָטָא עִדָּנָא, דְּהָא עַד תְּמַנְיָא שַׁעְתֵּי דְיוֹמָא הֲוָה זִמְנָא. אוֹתְבֵיהּ קַמֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֲוָה לָעֵי לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִיהּ, תִּיב אֲפִתְחָא וּמַה (צ"ל ומאן) דְּתֶחמֵי, לָא תִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ. וְאִי יִבְעֵי לְמֵיעָאל הָכָא, אוֹמֵי אוֹמָאָה דְּלָא לֵיעוֹל.
דיוקן האב מתגלה לנוטה למות - ורבי יצחק טרם ראה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יִצְחָק, רָאִיתָ אֶת דְּיוֹקָן אָבִיךְ הַיּוֹם אוֹ לֹא? שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אָבִיו וּקְרוֹבָיו נִמְצָאִים שָׁם עִמּוֹ, וְרוֹאֶה אוֹתָם וּמַכִּיר אוֹתָם, וְכָל אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה מְדוֹרוֹ עִמָּם שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם בְּדַרְגָּה אַחַת, כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים וְנִמְצָאִים עִמּוֹ, וְהוֹלְכִים עִם נִשְׁמָתוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁתִּשְׁרֶה בִמְקוֹמָהּ. אָמַר, עַד עַכְשָׁו לֹא רָאִיתִי.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי יִצְחָק, חָמִית דִּיוּקְנָא דְּאֲבוּךְ יוֹמָא דָא, אוֹ לָא. דְּהָא תָּנִינָן, בְּשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ אִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא, אֲבוֹי וְּקְרֵיבוֹי מִשְׁתַּכְּחִין תַּמָּן עִמֵּיהּ, וְחָמָא לוֹן וְאִשְׁתְּמוֹדַע לוֹן, וְכָל אִינוּן דְּהֲוָה מְדוֹרֵיהּ גַּבַּיְיהוּ בְּהַהוּא עַלְמָא בְּדַרְגָּא חַד, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּשֵׁי וּמִשְׁתַּכְּחֵי עִמֵּיהּ, וְאָזְלִין עִם נִשְׁמָתֵיהּ, עַד אֲתַר דְּתִשְׁרֵי בְּאַתְרֵיהּ. אָמַר, עַד כְּעָן לָא חָמֵינָא.
בקשת רבי שמעון על רבי יצחק - כסאו קרב בכנפיו
בֵּין כָּךְ קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹדָע רַבִּי יִצְחָק אֶצְלֵנוּ, וְהוּא מֵאוֹתָן שֶׁבַע עֵינַיִם שֶׁל כָּאן. הֲרֵי אָחַזְתִּי אוֹתוֹ וְתֵן לִי. יָצָא קוֹל וְאָמַר: כִּסֵּא אֲדוֹנוֹ (ס"א טסיסה) קָרְבָה בְּכַנְפֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךְ וְעִמְּךְ תְּבִיאֵהוּ בִּזְמַן שֶׁתִּכָּנֵס לִשְׁרוֹת בְּכִסְאֲךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, מָארֵי דְעַלְמָא, אִשְׁתְּמוֹדַע רִבִּי יִצְחָק לְגַבָּן, וּמֵאִנּוּן שִׁבְעָה עַיְינִין דְּהָכָא הוּא. הָא אֲחִידְנָא בֵּיהּ, וְהַב לִי. נָפַק קָלָא וְאָמַר, כּוּרְסְיָיא (ס"א טסיסה) דְמָארֵיהּ קְרִיבָא בְּגַדְפוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא דִידָךְ הוּא, וְעִמָּךְ תַּיְיתֵיהּ בְּזִימְנָא דְתִיעוֹל לְמִשְׁרֵי בְּכוּרְסְיָךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי.
אין גזר דין במקום רבי שמעון - ואחיזת אלעזר ביצחק
בֵּין כָּךְ רָאָה רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאָמַר, אֵין גְּזַר דִּין בְּמָקוֹם שֶׁמָּצוּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, תִּכָּנֵס לְכָאן וֶאֱחֹז בְּרַבִּי יִצְחָק, שֶׁהֲרֵי רָאִיתִי בוֹ שֶׁהוּא פּוֹחֵד. נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָחַז בּוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחֱזִיר פָּנָיו וְלָמַד תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, חָמָא רִבִּי אֶלְעָזָר דְּהֲוָה אִסְתַּלִּיק מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאָמַר, לֵית קוּפְטְרָא דְּטִיפְסָא, בְּאֲתַר דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שְׁכִיחַ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, עוּל הָכָא, וְאָחִיד בֵּיהּ בְּרִבִּי יִצְחָק, דְּהָא חָמֵינָא בֵּיהּ דְּמִסְתָּפֵי. עָאל רִבִּי אֶלְעָזָר, וְאָחִיד בֵּיהּ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אַהֲדַר אַנְפֵּיהּ וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא.
עץ החיים בגן עדן - רבי שמעון אוחז בענפיו
נִרְדַּם רַבִּי יִצְחָק וְרָאָה אֶת אָבִיו. אָמַר לוֹ, בְּנִי, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁהֲרֵי בֵּין הֶעָלִים שֶׁל עֵץ הַחַיִּים שֶׁבְּגַן עֵדֶן נָתוּן (אַתָּה יוֹשֵׁב) עֵץ גָּדוֹל וְחָזָק בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, וְהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹחֵז אוֹתְךְ בַּעֲנָפָיו, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ בְּנִי.
בלשון הזוהר
נַיִים רִבִּי יִצְחָק, וְחָמָא לְאֲבוֹי. אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, זַכָּאָה חוּלָקָךְ בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. דְּהָא בֵּין טַרְפֵּי אִילָנָא דְחַיֵּי דְּגִנְתָא דְעֵדֶן, אִתְיְהִיב (את יתיב) אִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיף בִּתְרֵין עָלְמִין, רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הוּא. דְּהָא הוּא אָחִיד לָךְ בְּעַנְפוֹי, זַכָּאָה חוּלָקָךְ בְּרִי.
חלונות מארבע רוחות העולם - וכאב שהבן טרם זכה בתורה
אָמַר לוֹ, אַבָּא, וּמָה אֲנִי שָׁם? אָמַר לוֹ, שְׁלֹשָׁה יָמִים הָיוּ שֶׁכִּסּוּ אֶת חֲדַר מִשְׁכָּבְךְ, וְתִקְּנוּ לְךְ חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לְהָאִיר לְךְ מֵאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וַאֲנִי רָאִיתִי מְקוֹמְךְ וְשָׂמַחְתִּי, שֶׁאָמַרְתִּי אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ בְּנִי, מִחוּץ לָזֶה שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא זָכָה בִּנְךְ בַּתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אַבָּא, וּמָה אֲנָא הָתָם. אָמַר לֵיהּ, תְּלַת יוֹמִין הֲווּ דְּחָפוּ אִדְרָא דְּמִשְׁכָּבָךְ. וְתַקִּינוּ לָךְ כֵּיוַן פְּתִיחָן, לְאַנְהָרָא לָךְ מֵאַרְבַּע סִטְרִין דְּעַלְמָא. וְאֲנָא חָמֵינָא דּוּכְתֵּיךְ וְחָדֵינָא, דַּאֲמֵינָא זַכָּאָה חוּלָקָךְ בְּרִי. בַּר דְּעַד כְּעָן, בְּרָךְ לָא זָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא.
שנים עשר צדיקים עתידים לבוא - התעטרות בזכות רבי שמעון
וַהֲרֵי עַכְשָׁו הָיוּ עֲתִידִים לָבֹא אֵלֶיךְ שְׁנֵים עָשָׂר צַדִּיקִים מֵהַחֲבֵרִים, וְעַד שֶׁהָיִיתִי יוֹצֵא הִתְעוֹרֵר קוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: מִי הֵם הַחֲבֵרִים (ס"א: הַשְּׁבִילִים) שֶׁעוֹמְדִים כָּאן? הִתְעַטְּרוּ בִּשְׁבִיל רַבִּי שִׁמְעוֹן, בַּקָּשָׁה בִּקֵּשׁ וְנִתְּנָה לוֹ.
בלשון הזוהר
וְהָא הַשְׁתָּא הֲוֵי זְמִינִין לְמֵיתֵי גַּבָּךְ, תְּרֵיסַר צַדִּיקַיָא דְחַבְרַיָיא, וְעַד דַּהֲוֵינָא נָפְקֵי, אִתְעַר קָלָא בְּכֻלְּהוּ עַלְמִין, מַאן חַבְרִין (ס"א: שְׁבִילִין) דְּקָיְימִין הָכָא, אִתְעֲטָרוּ, בְּגִינֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. שְׁאֶלְתָּא שָׁאִיל, וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ.
׳לחזות בנעם ה׳ - שבעים עולמות הנפתחים בזכות רבי שמעון
וְלֹא זֶה לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁבְעִים מְקוֹמוֹת מִתְעַטְּרִים כָּאן בִּשְׁבִילוֹ, וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם פְּתוּחִים פְּתָחִים לְשִׁבְעִים עוֹלָמוֹת, וְכָל עוֹלָם וְעוֹלָם נִפְתָּח לְשִׁבְעִים רָצִים, וְכָל רָץ וְרָץ נִפְתָּח לְשִׁבְעִים כְּתָרִים עֶלְיוֹנִים, וּמִשָּׁם נִפְתְּחוּ דְרָכִים לְעַתִּיק הַנִּסְתָּר שֶׁל הַכֹּל, לִרְאוֹת בְּאוֹתָהּ נְעִימוּת עֶלְיוֹנָה שֶׁמְּאִירָה וּמְהַנָּה לַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ (תהילים כז, ד). מַה זֶּה ׳וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳? - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז).
בלשון הזוהר
וְלָא דָא בִּלְחוֹדוֹי, דְּהָא שִׁבְעִין דּוּכְתֵּי מִתְעַטְּרָן הָכָא דִילֵיהּ. וְכָל דּוּכְתָּא וְדוּכְתָּא, פָּתְחִין פְּתִיחָן לְשִׁבְעִין עָלְמִין. וְכָל עַלְמָא וְעַלְמָא אִתְפַּתַּח לְע' רְהִיטִין. וְכָל רְהִיטָא וּרְהִיטָא, אִתְפַּתַּח לְשִׁבְעִין כִּתְרִין עִלָּאִין. וּמִתַּמָּן אִתְפַּתָּחוּ אָרְחִין לְעַתִּיקָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא, לְמֶחֱמֵי בְּהַהוּא נְעִימוּתָא עִלָּאָה דְּנָהֲרָא, וּמְהַנְיָא לְכֹלָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ (תהילים כז, ד). מַהוּ ׳וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ - הַיְינוּ דִכְתִיב, ׳בְּכָל בֵּיתִי נְאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז).
׳צאנה וראינה בנות ציון׳
מסע הנשמה מן ההסתלקות עד גן עדן העליון
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.