׳צאנה וראינה בנות ציון׳
מסע הנשמה מן ההסתלקות עד גן עדן העליון
התעוררות רבי יצחק בפנים מאירות - דבר חדש ששמע
אָמַר לוֹ, אַבָּא, כַּמָּה זְמַן נָתְנוּ לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לוֹ, אֵין לִי רְשׁוּת וְלֹא מוֹדִיעִים לְאָדָם. אֲבָל בַּהִלּוּלָא הַגְּדוֹלָה שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן תִּהְיֶה עוֹרֵךְ שֻׁלְחָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). בֵּין כָּךְ הִתְעוֹרֵר רַבִּי יִצְחָק, וְהָיָה צוֹחֵק וּפָנָיו מְאִירִים. רָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו. אָמַר לוֹ, דָּבָר חָדָשׁ שָׁמַעְתָּ? אָמַר לוֹ, וַדַּאי. סִפֵּר לוֹ, וְהִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, כַּמָּה זִמְנָא יְהִיבוּ לִי בְּהַאי עַלְמָא. אָמַר לֵיהּ, לֵית לִי רְשׁוּתָא וְלָא מוֹדָעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ. אֲבָל בְּהִלּוּלָא רַבָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, תְּהֵא מְתַקֵּן פָּתוֹרֵיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). אַדְּהָכִי אִתְעַר רִבִּי יִצְחָק, וְהֲוָה חָיִיךְ, וְאַנְפּוֹי נְהִירִין. חָמָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִסְתַּכֵּל בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ, מִלָּה חַדְתָּא שְׁמַעְתָּא. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי. סָח לֵיהּ, אִשְׁתַּטַּח קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן.
מאותו יום - רבי יצחק מלמד את בנו תורה תמיד
לָמַדְנוּ, מֵאוֹתוֹ יוֹם הָיָה רַבִּי יִצְחָק אוֹחֵז אֶת בְּנוֹ בְּיָדוֹ וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה, וְלֹא הָיָה עוֹזֵב אוֹתוֹ. כְּשֶׁהָיָה נִכְנַס לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ בַּחוּץ, וְיָשַׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָיָה קוֹרֵא לְפָנָיו, ׳ה' עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי׳ (ישעיהו לח, יד).
בלשון הזוהר
תָּאנָא, מֵהַהוּא יוֹמָא, הֲוָה רִבִּי יִצְחָק אָחִיד לִבְרֵיהּ בִּידֵיהּ, וְלָעֵי לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא הֲוָה שַׁבְקֵיהּ. כַּד הֲוָה עָאל קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹתְבֵיהּ לִבְרֵיהּ לְבַר, וְיָתִיב קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֲוָה קָרֵי קַמֵּיהּ ׳ה' עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי׳ (ישעיהו לח, יד).
יום תקיף ומפחיד - ארבעת צדדי העולם עומדים בדין הקשה
לָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ יוֹם תַּקִּיף וּמַפְחִיד שֶׁל הָאָדָם, כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, אַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם עוֹמְדִים בַּדִּין הַקָּשֶׁה, וּמִתְעוֹרְרִים דִּינִים מֵאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וְאַרְבָּעָה קְשָׁרִים נִיצִים, וּקְטָטָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְרוֹצִים לְהִפָּרֵד כָּל אֶחָד לְצִדּוֹ. הַכָּרוֹז יוֹצֵא וּמַכְרִיז בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְנִשְׁמָע בְּמָאתַיִם שִׁבְעִים עוֹלָמוֹת. אִם צַדִּיק הוּא - כָּל הָעוֹלָמוֹת שְׂמֵחִים לִקְרָאתוֹ. וְאִם לֹא - אוֹי לְאוֹתוֹ הָאִישׁ וּלְחֶלְקוֹ. לָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהַכָּרוֹז מַכְרִיז, אָז יוֹצֵאת שַׁלְהֶבֶת מִצַּד צָפוֹן, וְהוֹלֶכֶת וּבוֹעֶרֶת בִּנְהַר דִּינוּר, וְנִפְרֶדֶת לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְשׂוֹרֶפֶת אֶת נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים. וְיוֹצֵאת אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בָּעוֹלָם. וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת מַגִּיעָה לְכַנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל הַשָּׁחֹר, וּמַכֶּה בִּכְנָפָיו וְקוֹרֵא בַפֶּתַח בֵּין הַשְּׁעָרִים.
בלשון הזוהר
תָּנָא, בְּהַהוּא יוֹמָא תַּקִּיפָא וּדְחִילוּ דְבַר נָשׁ, כַּד מָטֵי זִמְנֵיהּ לְאִסְתַּלָּקָא מֵעַלְמָא, אַרְבַּע סִטְרִין דְּעַלְמָא קָיְימִין בְּדִינָא תַּקִּיפָא, וּמִתְעָרִין דִּינִין מֵאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא. וְאַרְבַּע קִשּׁוּרִין נָצָאן, וּקְטָטוּתָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, וּבָעְיָין לְאִתְפְּרָשָׁא כָּל חַד לְסִטְרוֹי. כָּרוֹזָא נָפִיק וּמַכְרְזָא בְּהַהוּא עַלְמָא, וְאִשְׁתְּמַע בְּמָאתָן וְשִׁבְעִין עָלְמִין. אִי זַכָּאָה הוּא, כֻּלְּהוּ עָלְמִין חָדָאן לְקָדָמוּתֵיהּ. וְאִי לָאו, וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ וּלְחוּלָקֵיהּ. תָּנָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּכָרוֹזָא כָּרִיז, כְּדֵין נָפַק חַד שַׁלְהוֹבָא מִסְּטַר צָפוֹן, וְאָזְלָא וְאִתּוֹקַד בִּנְהַר דִּינוּר, וּמִתְפָּרְשָׁא לְאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, וְאוֹקִיד נִשְׁמַתְהוֹן דְּחַיָּיבַיָא. וְנָפַק הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וְסָלְקָא וְנָחֲתָא בְּעַלְמָא. וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא מָטָא בְּגַדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, וּבָטַשׁ בְּגַדְפוֹי, וְקָרֵי בְּפִתְחָא בֵּין תַּרְעֵי.
שלוש קריאות התרנגול - עדות המעשים והוצאת הנשמה
פַּעַם רִאשׁוֹנָה קוֹרֵא וְאוֹמֵר, ׳הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְגוֹ'׳ (מלאכי ג, יט). פַּעַם שְׁנִיָּה קוֹרֵא וְאוֹמֵר, ׳כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ׳ (עמוס ד, יג). וְאוֹתָהּ שָׁעָה יוֹשֵׁב בֶּן אָדָם בְּמַעֲשָׂיו שֶׁמְּעִידִים לְפָנָיו, וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם. פַּעַם שְׁלִישִׁית, כְּשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ, קוֹרֵא הַתַּרְנְגוֹל וְאוֹמֵר, ׳מִי לֹא יִרָאֲךְ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךְ יָאָתָה וְגוֹ'׳ (ירמיה י, ז).
בלשון הזוהר
זִמְנָא קַדְמָאָה קָרֵי וְאָמַר, הִנֵּה יוֹם ה' ׳בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר וְגו'׳ (מלאכי ג, יט). זִמְנָא תִּנְיָינָא קָרֵי וְאָמַר, ׳כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ׳ (עמוס ד, יג). וְהַהִיא שַׁעֲתָּא, יָתִיב בַּר נָשׁ בְּעוֹבָדוֹי, דְּסָהֲדִין קַמֵּיהּ, וְהוּא אוֹדֵי עֲלַיְיהוּ. זִמְנָא תְּלִיתָאָה, כַּד בָּעְיָין לְאֲפָקָא נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, קָרֵי תַּרְנְגוֹלָא וְאָמַר, ׳מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה וְגו'׳ (ירמיהו י, ז).
שאלת רבי יוסי על התרנגול השחור - הכל רמוז בחכמה
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, תַּרְנְגוֹל שָׁחֹר לָמָּה יוֹצֵא? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה בָּאָרֶץ, הַכֹּל רָמוּז בַּחָכְמָה, רַק שֶׁבְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךְ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךְ׳ (תהלים קד, כד) - וּמִשּׁוּם שֶׁנַּעֲשׂוּ בְחָכְמָה, כֻּלָּם רְמוּזִים בַּחָכְמָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תַּרְנְגוֹלָא אוּכְמָא לְמַאי נַפְקָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, כָּל מַה דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, כֻּלְּהוּ רָמִיז בְּחָכְמָה, בַּר דִּבְנֵי נָשָׁא לָא יָדְעֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ׳ (תהילים קד, כד), וּמִשּׁוּם דְּאִתְעֲבִידוּ בְּחָכְמָה, כֻּלְּהוּ רְמִיזִין בְּחָכְמָה.
התרנגול השחור מכוון לצד הדין - בחצות הלילה ממש
וְהַתַּרְנְגוֹל הַשָּׁחֹר, שָׁנִינוּ, אֵין דִּין שׁוֹרֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מִינוֹ, וְשָׁחֹר בָּא מִצַּד הַדִּין. וְלָכֵן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ שֶׁל צַד צָפוֹן, שַׁלְהֶבֶת אַחַת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וְהוּא קוֹרֵא. וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַרְנְגוֹל שָׁחֹר, שֶׁמִּתְכַּוֵּן יוֹתֵר מֵאַחֵר.
בלשון הזוהר
וְתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, תָּנִינָן, לֵית דִּינָא שַׁרְיָא אֶלָּא בְּאֲתַר דְּהוּא זִינִיהּ. וְאוּכְמָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָאָתֵי. וּבְגִין כָּךְ, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, כַּד רוּחָא דְסִטְרָא דְּצָפוֹן אִתְעַר, חַד שַׁלְהוֹבָא נָפִיק, וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי. וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, דְּאִתְכַּוֵּון יַתִּיר מֵאַחֲרָא.
רוח עליונה מתוספת בשעת המיתה - ׳כי לא יראני וחי׳
אַף כָּאן, בְּשָׁעָה שֶׁדִּין הָאָדָם יִתְעוֹרֵר, מַתְחִיל וְקוֹרֵא לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בָּזֶה, פְּרָט לְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁשּׁוֹכֵב. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאִישׁ שׁוֹכֵב וְהַדִּין שָׁרוּי עָלָיו לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, מִתּוֹסֶפֶת בּוֹ רוּחַ עֶלְיוֹנָה מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו, וְכֵיוָן שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו וְנִדְבֶּקֶת בּוֹ, רוֹאֶה מַה שֶּׁלֹּא זָכָה בְּיָמָיו, מִשּׁוּם שֶׁהִתּוֹסְפָה בּוֹ אוֹתָהּ הָרוּחַ. וּכְשֶׁמִּתּוֹסֶפֶת בּוֹ וְרוֹאֶה, אָז יוֹצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׳ (תהילים קד, כט). אָז כָּתוּב ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ) - בְּחַיֵּיהֶם לֹא זוֹכִים, בְּמִיתָתָם זוֹכִים.
בלשון הזוהר
אוּף הָכָא, בְּשַׁעְתָּא דְּדִינָא דְבַר נָשׁ יִתְעַר, שָׁארֵי וְקָרֵי לֵיהּ, וְלֵית דְּיָדַע לֵיהּ, בַּר הַהוּא בַּר נָשׁ דְּשָׁכִיב. דְּתָנִינָן, בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ שָׁכִיב, וְדִינָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ לְנַפְקָא מֵהַאי עַלְמָא, אִתּוֹסַף רוּחָא עִלָּאָה בֵּיהּ, מַה דְּלָא הֲוָה בְּיוֹמוֹי, וְכֵיוָן דְּשַׁרְיָא עֲלוֹי וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, חָמֵי מַה דְּלָא זָכָה בְּיוֹמוֹי, מִשּׁוּם דְּאִתּוֹסַף בֵּיהּ הַהוּא רוּחָא. וְכַד אִתּוֹסַף בֵּיהּ וְחָמָא, כְּדֵין נָפִיק מֵהַאי עַלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תּוֹסֶף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׳ (תהילים קד, כט). כְּדֵין כְּתִיב, ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ), בְּחַיֵּיהוֹן לָא זָכָאן, בְּמִיתַתְהוֹן זָכָאן.
רשות לראות בשעת המיתה - קרובים מקדימים שלום לצדיק
לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מֵת, נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לִרְאוֹת, וְרוֹאֶה אֶצְלוֹ קְרוֹבָיו וַחֲבֵרָיו מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וּמַכִּיר אוֹתָם, וְכֻלָּם חֲקוּקִים בִּדְמֻיּוֹתֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אִם צַדִּיק אוֹתוֹ הָאִישׁ, כֻּלָּם שְׂמֵחִים לְפָנָיו וּמַקְדִּימִים לוֹ שָׁלוֹם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ מִית, אִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֶחֱמֵי, וְחָמֵי גַבֵּיהּ קְרִיבוֹי וְחַבְרוֹי מֵהַהוּא עָלְמָא, וְאִשְׁתְּמוֹדַע לְהוּ, וְכֻלְּהוּ גְּלִיפִין בְּדִיוּקְנֵיהוֹן כְּמָה דְּהֲווּ בְּהַאי עַלְמָא. אִי זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ, כֻּלְּהוּ חָדָאן קַמֵּיהּ, וּמַקְדְּמֵי לֵיהּ שְׁלָם.
רשעים בגיהנום פותחים בווי - הרשע הנפטר מצטרף אליהם
וְאִם אֵינוֹ צַדִּיק, לֹא נוֹדָעִים אֵלָיו, פְּרָט לְאוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁטּוֹרְדִים אוֹתָם בְּכָל יוֹם בַּגֵּיהִנֹּם, וְכֻלָּם עֲצוּבִים וּפוֹתְחִים בְּוַי וּמְסַיְּמִים בְּוַי. וּמֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אוֹתָם כְּמוֹ גֵץ שֶׁעוֹלֶה מֵהָאֵשׁ, אַף כָּךְ הוּא פּוֹתֵחַ וַי.
בלשון הזוהר
וְאִי זַכָּאָה לָא הֲוֵי, לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן גַּבֵּיהּ, בַּר מֵאִינוּן חַיָּיבַיָא, דְּטָרְדִין לוֹן בְּכָל יוֹמָא בַּגֵּיהִנָּם, וְכֻלְּהוּ עֲצִיבִין, וּפָתְחִין בְּוַוי וּמְסַיְּימִין בְּוַוי. וְסָלִיק עֵינוֹי, וְחָמָא לוֹן כְּטִיסָא דְּמִסְתַּלְּקָא מִן נוּרָא, אוּף הָכִי, הוּא פָּתַח, וַוי.
הראיית מקום העידון והעונש לנשמה היוצאת - עד הטמנה בקרקע
לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמַת הָאָדָם, הוֹלְכִים כָּל קְרוֹבָיו וַחֲבֵרָיו שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם עִם נִשְׁמָתוֹ, וּמַרְאִים לוֹ מְקוֹם הָעִדּוּן וּמְקוֹם הָעֹנֶשׁ. אִם הוּא צַדִּיק, רוֹאֶה אֶת מְקוֹמוֹ, וְעוֹלֶה וְיוֹשֵׁב וּמִתְעַדֵּן בְּעִדּוּן עֶלְיוֹן שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם. וְאִם אֵינוֹ צַדִּיק, נִשְׁאֶרֶת אוֹתָהּ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁנִּטְמָן הַגּוּף בַּקַּרְקַע. כֵּיוָן שֶׁנִּטְמָן, כַּמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים אוֹחֲזִים בּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְדוּמָ"ה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בִּמְדוֹרוֹתָיו שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם.
בלשון הזוהר
תַּנְיָא, בְּשַׁעְתָּא דְּנָפַק נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ, אָזְלִין כֻּלְּהוּ קְרִיבוֹי וְחַבְרוֹי דְּהַהוּא עַלְמָא עִם נִשְׁמָתֵיהּ, וּמַחְזְיָין לֵיהּ אַתְרָא דְעִדּוּנָא, וְאַתְרָא דְּעוֹנָשָׁא. אִי זַכָּאָה הֲוִי, חָמֵי דוּכְתֵּיהּ, וְסָלִיק וְיָתִיב, וְאִתְעֲדַן בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה דְּהַהוּא עָלְמָא. וְאִי לָא הֲוֵי זַכָּאָה, אִשְׁתְּאָרַת הַהִיא נִשְׁמָתָא בְּהַאי עַלְמָא, עַד דְּאִטָמִיר גּוּפָא בְּאַרְעָא. כֵּיוָן דְּאִטָמַר, כַּמָּה גַרְדִּינִין דְּנִמּוּסִין אַחֲדָן בֵּיהּ, עַד דְּמָטָא לְדוּמָ"ה, וְעָאלִין לֵיהּ בְּמָדוֹרוֹי דְּגֵיהִנֹּם.
שבעת ימי האבל - נשמה הולכת מן הבית לקבר ובוכה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הַנְּשָׁמָה הוֹלֶכֶת מֵהַבַּיִת לְקִבְרוֹ וּמִקִּבְרוֹ לַבַּיִת, וּמִתְאַבֶּלֶת עָלָיו עַל הַגּוּף, שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ (איוב יד, כב). הוֹלֶכֶת וְיוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ, וְרוֹאָה אֶת כֻּלָּם עֲצוּבִים וּמִתְאַבֶּלֶת.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל ז' יוֹמִין, נִשְׁמָתָא אָזְלָא מִבֵּיתֵיהּ לְקִבְרֵיהּ, וּמִקִּבְרֵיהּ לְבֵיתֵיהּ, וְאִתְאַבָּלַת עֲלוֹי דְגוּפָא, דִּכְתִיב, ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ (איוב יד, כב). אָזְלָא וְיָתְבָא בְּבֵיתֵיהּ, חָמֵי לְכֻלְּהוּ עֲצִיבִין וּמִתְאַבְּלָא.
לאחר שבעה ימים - הנשמה נכנסת למערת המכפלה ולגן עדן
לָמַדְנוּ, אַחַר שִׁבְעָה יָמִים הַגּוּף נִהְיָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה, וְנִשְׁמָתוֹ נִכְנֶסֶת לִמְקוֹמָהּ, נִכְנֶסֶת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, רוֹאָה מַה שֶּׁרוֹאָה, וְנִכְנֶסֶת לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנֶסֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעָה לְגַן עֵדֶן, וּפוֹגֶשֶׁת אֶת הַכְּרוּבִים וּשְׁנִינוּת הַחֶרֶב שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה. אִם צַדִּיק הוּא שֶׁתִּכָּנֵס, נִכְנֶסֶת.
בלשון הזוהר
תָּנָא, בָּתַר ז' יוֹמִין, גּוּפָא הֲוֵי כְּמָה דְּהֲוָה, וְנִשְׁמָתֵיהּ עָאלַת לְדוּכְתָּא, עָאלַת לִמְעַרְתָּא דְכָפֵלְתָּא, חָמַאת מַה דְּחָמַאת, וְעָאלַת לְאֲתַר דְּעָאלַת, עַד דְּמָטַת לְגַּן עֵדֶן, וְעַרְעָת לִכְרוּבִים, וְשָׁנַן דְּחַרְבָּא דִּי בְּגַּן עֵדֶן דִּלְתַתָּא. אִי זַכָּאָה הוּא דְּתֵיעוּל, עָאלַת.
ארבעה עמודים מלבישים דיוקן הגוף - עד קריאת הכרוז
שָׁנִינוּ, אַרְבָּעָה עַמּוּדִים זְמִינִים, וּדְיוֹקָן אֶחָד שֶׁל הַגּוּף בִּידֵיהֶם, מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ בְּחֶדְוָה וְיוֹשֶׁבֶת בְּאוֹתוֹ מָדוֹר שֶׁל גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה עַד זְמַן שֶׁנִּגְזָר עָלֶיהָ. אַחַר כָּךְ הַכָּרוֹז קוֹרֵא. וְעַמּוּד שֶׁל שְׁלֹשָׁה גְוָנִים מִזְדַּמֵּן, וְאוֹתוֹ הָעַמּוּד נִקְרָא ׳מְכוֹן הַר צִיּוֹן׳ (ישעיה ד, ה) - שֶׁכָּתוּב ׳וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְגוֹ'׳ (ישעיה ד, ה). עוֹלָה בְּאוֹתוֹ הָעַמּוּד לְפֶתַח שֶׁל צֶדֶק שֶׁצִּיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בּוֹ.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אַרְבַּע סַמְכִין זְמִינִין, וְחַד דִּיוּקְנָא דְגוּפָא בִּידַיְיהוּ, ׳מִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ בְּחֶדְוָותָא וְיָתִיבַת בְּהַהוּא מָדוֹרָא דְּגַּן עֵדֶן דִּלְתַתָּא, עַד זִמְנָא דְאִתְגְּזַר עֲלָהּ׳. לְבָתַר כְּרוֹזָא קָרֵי. וְעַמּוּדָא דִתְלַת גְּוָונֵי אִזְדַּמַּן, וְהַהוּא עַמּוּדָא אִתְקְרֵי, ׳מְכוֹן הַר צִיּוֹן׳ (ישעיה ד, ה) דִּכְתִיב, ׳וּבָרָא ה' עַל׳ (ישעיהו ד, ה) ׳מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְגו'׳. סָלְקָא בְּהַהוּא עַמּוּדָא לְפִתְחָא דְצֶדֶק, דְּצִיּוֹן וִירוּשָׁלַם בֵּיהּ.
דבקות בגוף המלך לזוכה לעלות - ׳אז תתענג על ה׳
אִם זָכָה לַעֲלוֹת יוֹתֵר - טוֹב חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ לְהִדָּבֵק בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְאִם לֹא זוֹכֶה לַעֲלוֹת יוֹתֵר - כָּתוּב ׳וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר׳ (ישעיה ד, ג) בִּירוּשָׁלַם ׳קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ׳. וְאִם זָכָה לַעֲלוֹת יוֹתֵר - מְאֻשָּׁר הוּא, שֶׁזּוֹכֶה לַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּלְהִתְעַדֵּן בְּעִדּוּן עֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל ה''׳ (ישעיה נח, יד). עַל ה' - דַּוְקָא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁזּוֹכֶה לַחֶסֶד הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהלים קח, ה).
בלשון הזוהר
אִי זָכֵי לְסַלְקָא יַתִּיר, טַב חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, לְאִתְדַּבְּקָא בְּגוֹ גוּפָא דְמַלְכָּא. וְאִי לָא זָכֵי לְסַלְּקָא יַתִּיר, כְּתִיב, ׳וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר׳ (ישעיהו ד, ג) בִּירוּשָׁלַם ׳קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ׳. וְאִי זָכֵי לְסַלְקָא יַתִּיר, זַכָּאָה הוּא, דְּזָכֵי לִיקָרָא דְמַלְכָּא, וּלְאִתְעַדְּנָא בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה, דִּלְעֵילָא מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם, דִּכְתִיב, ׳אָז תִּתְעַנֵּג עַל ה''׳ (ישעיהו נח, יד). עַל ה' דַּיְיקָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּזָכֵי לְחֶסֶד דָּא, דִּכְתִיב, ׳כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהילים קח, ה).
חסד עליון וחסד תחתון - ׳חסדי דוד הנאמנים׳
וְכִי עַל הַשָּׁמַיִם הוּא, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהלים נז, יא)? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יֵשׁ חֶסֶד וְיֵשׁ חֶסֶד, חֶסֶד עֶלְיוֹן וְחֶסֶד תַּחְתּוֹן. חֶסֶד עֶלְיוֹן הוּא ׳מֵעַל שָׁמַיִם׳. וְחֶסֶד תַּחְתּוֹן הוּא שֶׁכָּתוּב ׳חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׳ (ישעיה נה, ג), וּבְאֵלֶּה כָּתוּב ׳עַד שָׁמַיִם׳.
בלשון הזוהר
וְכִי עַל הַשָּׁמַיִם הוּא, וְהָא כְּתִיב, ׳כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהילים נז, יא). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִית חֶסֶד, וְאִית חֶסֶד, חֶסֶד עִלָּאָה, וְחֶסֶד תַּתָּאָה. חֶסֶד עִלָּאָה ׳מֵעַל שָׁמַיִם׳ הוּא. חֶסֶד תַּתָּאָה, הוּא דִכְתִיב, ׳חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׳ (ישעיהו נה, ג), וּבְהַנֵּי כְּתִיב ׳עַד שָׁמַיִם׳.
׳אם הבנים שמחה׳
בני הקב"ה, תשובת האם ותשוקת הצדיקים לנעם ה'
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.